|
|
עמוד:
צבאית , רכשו נשק ואוחדו בברית צבאית . הציפייה הדרוכה לסיבוב שני הובילה בישראל להכנות בלתי פוסקות למלחמה . בין היתר אלה הובילו לפיזור אוכלוסייה ולהקמת יישובים בגבולות , כדי לקדם פני פלישה אפשרית . מעבר לכך , ההידרדרות במצב הביטחוני משנת 1953 הובילה את ההנהגה הישראלית לדון בשאלה האם לא עדיף היה לישראל ליזום מלחמת מנע . מכיוון שהסיבוב השני היה צפוי ממילא בטווח של שנים ספורות , הרי עדיף שישראל תפעל לפני שהערבים יסיימו את הכנותיהם , בבחינת " הקם להורגך - השכם להורגו " . במנהיגות הישראלית שררה הסכמה רחבה כי הערבים שאפו לנקמה הן על הפגיעה בכבודם והן על הפגיעה בנפש ועל סבל הפליטים , שנגרמו בעטיה של המלחמה . ראש אמ " ן יהושפט הרכבי טען במבט לאחור כי בשנות ה - 50 התכוונו הערבים לחסל את ישראל הלכה למעשה והיו מוכנים לפעול למען המטרה , אך עם השנים הפכה זו לבלתי מעשית . ההיערכות לאיום " מקרה הכול " בנסיבות אלה , בקיץ 1950 החלו לעמול על פקודת - אב לתרחיש של מתקפה כוללת מצד ארצות ערב , שכונתה " מקרה הכול " . הכנתה של התוכנית הושלמה בסוף . 1951 זו עודכנה באביב 1952 ובבסיסה עמדה ההנחה כי מדינות ערב עלולות לתקוף את מדינת ישראל כבר באותה השנה . הערכת המודיעין הבסיסית עודכנה באופן שוטף ובגרסה מ - 1953 נתפס העולם הערבי כגוש מאוחד מפאת הלשון , התרבות והדת המשותפות . תהליך ההתעוררות הלאומית , כך הוערך , גיבש הכרה זו וביטויה המוחשי הוא השאיפה לאיחוד . שביתת הנשק נתפסת בעיני הערבים כהפוגה עד לתחילת הסיבוב השני . בהערכה צוין כי " ישראל היא נטע זר בעולם הערבי ומהווה טריז ברציפותו הטריטוריאלית " . הנחתה של מחלקת המחקר הייתה כי התנאי הראשון להתמודדות עם ישראל הוא השגת שיתוף פעולה בין - ערבי . במסגרת זו הוערכו הגורמים העשויים לקדם יעד זה והגורמים הפועלים נגדו . עם הגורמים המקדמים את אחדות הערבים נמנו ההכרה באחדות האומה הערבית ( הבאה לידי ביטוי בחתירת המנהיגים החדשים לתיקונים חברתיים ובשאיפה לאיחוד מדיני , כלכלי וצבאי ); תפיסת האחדות כדרך לפתרון כל בעיות העולם הערבי , ובכללן בעיית ארץ ישראל והרצון להשיב עטרת העולם הערבי ליושנה ; וכן שנאה משותפת לציונות , למדינת ישראל , לאימפריאליזם ולזרים . הליגה הערבית ( שהוקמה בשנת 1945 ) נתפסה כביטוי מוחשי ראשון לאיחוד , וגורם מאיץ לחיזוקו . מול אלה היו הגורמים הדוחפים לפירוד : התהוות זהות לאומית מקומית בכל ארץ ; חוסר רצונם של השליטים לוותר על מעמדם לטובת האחדות ; היעדר תודעת הלאומיות הכלל - ערבית בקרב ההמונים ; שוני בתנאים גיאו פוליטיים , כלכליים וחברתיים בעולם הערבי ; ותחרות על המנהיגות בעולם הערבי , שידרה חוסר אמון . עם זאת , מקובל היה לחשוב בישראל , למרות כובדם העדיף של הגורמים המפרידים , כי ייתכן מצב שבו תיווצר באופן מיידי אחדות ערבית לפעולה נגד ישראל . " הדרך המקוצרת " לאיחוד זריז הייתה עימות בגבולות שהיה עלול להסלים עקב אובדן שליטה של שני הצדדים ולאחד את מדינות ערב גם בלי שיושגו התנאים המיטביים מבחינתם לעימות כולל נגד ישראל . ההנחה הייתה כי אם מדינה אחת תסתבך בסכסוך עם ישראל , יבואו היתר לעזרתה . הנחת היסוד הייתה שגורמי הפירוד תלויים בנסיבות זמניות , והם עשויים לחלוף , בעוד שהגורמים המאחדים הם " קווי אופי בעולם הערבי" ולכן משקלם עדיף על הגורמים המפצלים . באותן שנים , במסגרת " המלחמה הקרה " , בין ארה " ב לבריה " מ , הוקמו בכל צד ארגונים של המדינות שתמכו בכל אחת מהן בתחומים שונים . בתחום הביטחוני הקימה ארה " ב את נאט " ו ומנגד בריה " מ הקימה את " ברית וורשה " . החשש היה שיקומו במרחב איחודים כלכליים , צבאיים ומדיניים בדומה לאלו דווקא הכוחות החדשים בעולם הערבי , ובהם בעיקר הצבא , נתפסו בישראל כשואפים לטהר את המדינות הערביות מן השחיתות ולבצע תיקונים חברתיים , לקדם חירויות דמוקרטיות , להשתחרר מן התלות במדינות המערב ולאחד את מדינות ערב . איום הסיבוב השני כפי שהוערכה שאלת האיחוד הערבי , הוערכו גם הגורמים הדוחפים לסיבוב שני ומנגד הגורמים העשויים למונעו . ההנחה הייתה כי קיימת שונות ברורה בין שני סוגי הגורמים . אלה הדוחפים לעימות הם קבועים , טבועים עמוק באופי הסכסוך הישראלי - ערבי וקשה לראות כיצד יחול בהם שינוי . לעומתם , הגורמים המונעים עימות קשורים למרחב הערבי סביב לישראל היה מכנה משותף נרחב , דתי ותרבותי , ובכל מקרה , כך היו סבורים בישראל , ההתנגדות לעצם קיומה מגשרת על כל היריבויות . השמחה נוכח ההישגים במלחמת העצמאות לוותה בחשש שמא אלה בני חלוף , שהערבים יחזרו לשטחים שנכבשו והניצחון יאבד את משמעותו הטריומוויראט הצבאי בצמרת השלטון בסוריה בשנות ה - . 90 מימין לשמאל : גנרל אחמד עבד אל - נבי ( שימש לפני כן מפקד גיס 1 בחזית רמת הגולן ) , גנרל שפיק פיאד ( שימש לפני כן מפקד גיס 3 בעומק סוריה ) וגנרל אבראהים צאפי ( שימש לפני כן מפקד גיס 2 בלבנון ) .
|
|