מה עשו הבריטים בסוכנים הכפולים ומה עשה עמם סטאלין

עמוד:

שמינה ראש הממשלה הבריטי ווינסטון צ ’ רצ ’ יל המליצה לשנות את מבנה הארגון ולהקים מרכז לחקירות שישמש רק לחשיפת סוכני אויב . כך קם בפרברי לונדון מחנה - 020 מרכז החקירות והמודיעין המסכל הגדול מסוגו בממלכה המאוחדת . תוכנית הסוכנים הכפולים החלה לקרום עור וגידים . הרעיון היה שכלול והרחבה של ניסיונותיו של קל במלחמה הקודמת : חשיפת מרגל ושימוש בו כדי להעביר מידע מטעה לשולחיו ובמקביל לקבל מהם מידע סודי . התוכנית התפתחה בסוכנות הביון בפיקודו של פטרי ובניהול שני אשפי מודיעין בתחום החקירות וההפעלה . הראשון , סא ”ל ר . וו . ג סטיפנס , כונה “ עין הפח ” , כנראה בשל המונוקל המתכתי שהרכיב תמיד על עינו , היה מפקדו של מתקן החקירות . 020 סטיפנס שלט בחצי תריסר שפות והצטרף לשירות הריגול הנגדי רק ערב פרוץ המלחמה בדרגת סרן . בתפקיד זה התגלו כישרונותיו יוצאי הדופן כחוקר . הוא הצליח להפעיל לחץ פסיכולוגי על הנחקר ללא אלימות פיזית שאסר בנחרצות , בד בבד עם שכנועו כי ייטב לו לשתף פעולה . מתחילת ספטמבר 1940 החלו לזרום למתקן החקירות סוכנים שנתפסו בבריטניה . חלקם הועמדו למשפט כבוגדים והועלו לגרדום , אך אחרים שוכנעו לחצות את הקווים והפכו לסוכנים כפולים . אלה שוחררו מהמתקן והועברו לטיפול מחלקה סודית שנקראה “ ועדת העשרים ” . תפקידה היה לתת לסוכנים שהוכפלו מידע שיעבירו לשולחיהם , שלא יודעים על הכפלתם . השם ועדת העשרים הוא משחק מילים שמאחוריו הספרה , 20 שנכתבת בכתב רומי xx ומזכירה צמד צלבים או צלב כפול שמשמעותו הסמלית שקר , הטעיה והונאה . הוועדה הוקמה כדי לתאם את עבודת הסוכנים הכפולים ואת המידע שיעבירו . בראשה עמד ג ’ ון ססיל מסטרמן , פרופסור אקסצנטרי להיסטוריה מאוניברסיטת אוקספורד . הוועדה התכנסה אחת לשבוע במטה ה - M . I - 5 כדי להצליח במשימה , נדרשו הוועדה ומחנה 020 לאתר את כל הסוכנים הפועלים בבריטניה . סוכן בודד אחד שיחמוק מהטבעת של הארגון עלול לדווח לשולחיו מידע שיצביע על היקף ההונאה . לאורך חמש שנות התוכנית נרשמו שני מקרים כאלה . האחד , סוכן שכונה “ קייץ ” והוצנח לבריטניה בספטמבר . 1940 הוא נתפס על ידי רועה צעיר שמצא אותו ישן בשדה ודיווח למשטרה . קייץ הסכים לשתף פעולה ושוחרר מהמיתקן , אך ימים ספורים לאחר מכן הוא השתלט על קצין המודיעין שליווה אותו , גנב 5 ליש ” ט ונמלט . הוא שב ונתפס לאחר זמן קצר וחשף מידע רב שהסתיר בחקירותיו הראשונות על ריגול בבריטניה . הוא לא הספיק לגרום נזק פשוט כי היה הראשון שנתפס , בטרם החלה התוכנית להתרחב ולפעול . הסוכן השני היה אנגלברטוס פוקן , המכונה וויליאם טר - בראק . הוא לא נתפס פשוט משום שהקדים ושלח יד בנפשו באמצעות האקדח בו צוייד לאחר שאזל התקציב שהוענק לו . גופתו נמצאה בסמוך למקלט ציבורי בקיימברידג ' . המפגש הגורלי בפונדק היער השחור עם לכידתו של סוכן היה צורך דחוף לקבוע אם הוא מתאים לשמש כסוכן כפול . מי שלא התאים הופנה לרוב למסלול הרגיל - משפט מהיר ואז כיתת יורים או גרדום . סטיפנס קבע ארבעה כללי יסוד שרק תחת קיומם ניתן יהיה לשקול הכפלת סוכן שנתפס . כלל ראשון : אסור למעצר הסוכן להתבצע במקום ציבורי וחשוף לעין כל . על מעטים ככל הניתן לדעת על מעצרו . כלל שני : נדרשים שיתוף פעולה מלא מצד הנחקר וחשיפת האמת ללא השמטות . זאת כדי להבטיח שליטה במידע שיעביר הסוכן וכסוג של בטוחה לרצונו הטוב ולנאמנותו . הכלל השלישי נגע לאופי המופעל : עליו להיות בעל אישיות נוחה שתקבל את מרותם של מפעיליו . הרביעי והאחרון , יש לבטל את הסכנה כי בפועל הסוכן ממשיך לעבוד בשירות האויב . מחקירתו של קייץ , ראשון “ המוכפלים ” , עלה כי חבר קרוב שלו , שעמו התאמן בהמבורג לקראת המבצע , אמור להישלח לבריטניה בימים הקרובים . קייץ לא רצה לחשוף את פרטיו ועשה זאת רק בעקבות התחייבות חריגה של סטיפנס , שלפיה אם ייתפס החבר - הוא לא יוצא להורג . קייץ מסר כי עיתונאי דני בשם וולף דיטריך כריסטיאן שמידט אמור להיות מוצנח לבריטניה עם מסמכים הנושאים את השם האנגלי “ הארי ווילאמסון ” . נקודת המפגש שלהם הייתה פונדק בשם " היער השחור " בנוטינגהאם . בלילה שבין 19 ל - 20 בספטמבר הוצנח שמידט באזור כפרי במרכז בריטניה , ובמהלך הנחיתה הקשה נקע את רגלו . לאחר שהצליח להסתיר את מכשיר הקשר ואת שרידי המצנח דידה על רגלו הנקועה לכפר הסמוך ווילינגהאם . לאחר שהתקשה להסביר את מעשיו שם הוא נעצר , ולמחרת היום הועבר לחקירה במתקן . 020 בכליו נתפסו 132 ליש ” ט , 160 דולר , דרכון דני מקורי עם פרטיו האמיתיים ותעודת זהות אנגלית מזויפת תחת השם ווילאמס . קצין מחוץ ליחידה שהכה את הנחקר שיבש את החקירה , וגרם לסטיפנס לאסור על גורם חיצוני להשתתף בחקירות . שמידט דבק בגרסה כי הוא פליט דני השוהה כבר כמה חודשים בבריטניה . בסופו של דבר , כשהוטחה בו הידיעה על מיקום המפגש המתוכנן עם קייץ בנוטינגהאם הוא נשבר והסכים לשתף פעולה . “ טייט ” , שם הצופן שניתן לו , הפך למוצלח שבסוכנים הכפולים . הגרמנים השקיעו מאמץ רב כדי לממן אותו . הם שלחו כספים באמצעות סוכן בשם ריכטר ( שנתפס עם הגעתו , נשפט והוצא להורג כדי לשכנע את הגרמנים שמרגלים אחרים שלהם הממשיכים לשדר עדיין חיים ) . סכום עתק של 20 , 000 ליש ” ט הועבר לטייט באמצעות דיפלומט יפני . טייט קיבל ממפעיליו הגרמנים שורה של צי ” חים ( ציון ידיעות חיוניות ) שהתבקש לגלות . הוא סיפק את המידע בעצמו ובאמצעות הפעלת סוכני משנה דמיוניים , שגייס כביכול בהתאם להוראות מפעיליו בועדת העשרים . כך יכלו מפעיליו לדעת מראש על נושאים המעניינים את הגרמנים . לעתים העביר טייט מראש מידע מוטעה , כמו מיקוש שטחים נרחבים ליד חופי אירלנד . למרבה המזל , באותה תקופה אכן טבעה באזור צוללת גרמנית וטייט העביר למפעיליו שדרים נזעמים בנוסח “ הזהרתי אתכם ” . בעקבות אותה פרשיה נאסר על צוללות גרמניות לפעול בשטחים נרחבים ליד חופי אירלנד . טייט המשיך לפעול עד סוף המלחמה ולהעביר מאות שדרים שזכו לאמון מלא של המודיעין הגרמני . זה דאג לא רק לתגמל אותו כספית , אלא גם להעניק לו לא פחות משני צלבי ברזל כהוקרה על הצטיינותו . סא " ל ר . וו . ג סטיפנס , אשר כונה " עין הפח " , כנראה בשל המונוקל המתכתי שהרכיב תמיד על עינו , היה מפקדו של מתקן החקירות הבריטי . 020 סטיפנס שלט בחצי תריסר שפות והצטרף לשירות הריגול הנגדי רק ערב פרוץ המלחמה בדרגת סרן . בתפקיד זה התגלו כישרונותיו יוצאי הדופן כחוקר . הוא הצליח להפעיל לחץ פסיכולוגי על הנחקר ללא אלימות פיזית שאסר בנחרצות , בד בבד עם שכנועו כי ייטב לו לשתף פעולה

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר