|
|
עמוד:14
השוליים האפלים של עולם האמנות מלאים באמנים מרתקים , ואליהם אנחנו מפנים את הזרקור . ♦ היסטוריון האמנות הישראלי מורגל בדיכוטומיה חדה , ואולי אף מהפכנית , בין " אמנות יהודית " ל " אמנות ישראלית " . מה שמופרד במחוזותינו במחלקות מוזאליות , בשיעורים באוניברסיטאות ובמכירות פומביות — " אמנות יהודית" שם ו " אמנות ישראלית " כאן — מאשר שתי היסטוריות מנותקות לכאורה זו מזו . האחת , אמנות יהודית , עניינה יהודי התפוצות , והשנייה , אמנות ישראלית , עניינה התרבות החדשה בישראל . מניה וביה , אישרה הדיכוטומיה את האגדה הציונית על " היהודי החדש " . האמנות היהודית , ובעיקר הציור היהודי מאז ימי האמנציפציה , שבה ונדרשת לדמות הרב , לאברך , לקהל המתפללים , ללומדי הגמרא , לקורבנות הפוגרום ולמגורשים — יהודים עבדקנים בעלי זקנים ופאות , לובשי קפוטות ולומדי תורה — ואילו האמנות הישראלית כמו חדלה מכל אלה כדי להתמקד בחלוץ , ביוצר , בחייל , במנהיג וכיו " ב . האומנם ? שתי היסטוריות נפרדות כביכול . לאחת שורשים בציור ובפיסול באירופה של המחצית השנייה של המאה ה 19 ( והיא ממשיכה לרוסיה ולפריז של תחילת המאה ה , 20 ולניו יורק של שנות השלושים ) , ולשנייה התחלה ברורה וחדה ( עדיין , לכאורה ) ב , 1906 עם הקמת " בצלאל " בירושלים . שתי תערוכות חשובות שאצר אברהם קמפף בניו יורק ( 1974 ) ובלונדון ( — ( 1990 " החוויה היהודית באמנות המאה ה — " 20 היה בהן רק שמץ מן האמנות הישראלית שעיקרו שואה ועקדה . " היהודי הישן " כמו ( אנחנו כותבים " כמו " ) נעלם מן אמנות הישראלית בין השואה להקמת המדינה . ציורו של הרמן שטרוק מ 1925 בקירוב , ציור מדהים המייצג ( בצבעי שמן על בד ) יהודי חרדי הצועד קוממיות על הר הכרמל , נותר יחיד ותימהוני . הרמן שטרוק , יהודי שומר מסורת , עלה ארצה מברלין ב 1923 והתיישב בחיפה . במהלך מלחמת העולם הראשונה היה ממונה מטעם הצבא הפרוסי על היהודים בתחום המושב שבגבול פולין גרמניה . באותם ימים יצר הרבה ליתוגרפיות המייצגות דיוקנאות של יהודים מסורתיים , ומקצתם איירו את הספר " וילנה " , פואמה מאת זלמן שניאור שראתה אור בברלין ב . 1923 מה דינו האמנותי של הרמן שטרוק עם עלייתו לארץ ישראל ? כלום נגזר עליו להיפרד מדמות היהודי המזרח אירופי שכה ריתקה אותו ( ואשר מוסיפה להלך ברחובות מאה שערים בירושלים ובשכונות דתיות אחרות בישראל )? האם נגזר עליו את שגזר על עצמו יוסף בודקו , שברגע שדרכה כף רגלו בישראל ביולי 1934 המיר את דמויות עיירתו היהודית , פלונסק , בדמויות של ערבים ( ולו גם בתפקיד האבות התנ " כיים )? שמא יאמץ את דרכו של
|
|