מבוא: תחיית העיירה?

עמוד:13

כלום תחייתם בישראל של " היהודי הישן " ושל השטעטל חייבת רק ל " פילושמיות" מערבית ( ועמה גל אנטישמי , שלא זכור כמוהו מאז מלחמת העולם השנייה )? בוודאי שלא . תהליכים תרבותיים עמוקים בחברה הישראלית עצמה פינו מקום , חלל ריק , והם שהעצימו את הצורך בהגדרה מחודשת של זהות תרבותית עצמית . סדקים בביטחון העצמי הלאומי בעקבות מלחמת יום הכיפורים והתרסקות האידאל הצברי בשנות השבעים חשפו שבר זהות וריק שלא היה אפשר למלאו בדמותו של ה " מצליחן " הישראלי החדש . משברים כלכליים וביטחוניים העלו ספק בנוגע לאיכותו של ה " תחליף " הציוני , ומה שקרוי " פוסט ציונות " היו בו גם מחשבות על שלילת " שלילת הגלות " . מגמת " השיבה לשורשים " החלה לתת את אותותיה בחברות אשכנזיות וספרדיות , ודומה שתרבות קברות הצדיקים ופולחני בבא סאלי בנתיבות אינם אלא המקבילה המזרחית לנאו שטעטליזם האשכנזי . הספר " השיבה אל השטעטל " מבקש להתמקד בשוליים ה " יהודיים גלותיים" של האמנות הציונית ישראלית לדורותיה , והוא מרחיב את מושג העיירה היהודית המזרח אירופית לעבר הזיקה האמנותית חזותית ליידיש ולהווי המסורתי עממי , וגם לסוגיית " האף היהודי " הוא מגיע . באמצעות ההתמקדות ביצירתם של עשרות אמנים ישראלים וארצישראלים במאה השנים האחרונות , עוקב הספר , לא תמיד באופן כרונולוגי , אחר חמישה שלבים היסטוריים תמטיים : ( א ) דמדומי העיירה ; ( ב ) מות העיירה ; ( ג ) הגעגועים לעיירה המתה ; ( ד ) נטיעת העיירה בישראל ; ( ה ) השיבה אל העיירה . חלקו השני של הספר מתמקד בגורלם של תשמישי קדושה יהודיים במהלך התמורה מן האמנות היהודית לאמנות הציונית של ימי הקונגרסים הציוניים הראשונים , וממנה לאמנות הארצישראלית של ימי העליות הראשונות , לאמנות הישראלית המודרנית ולאמנות הפוסט מודרנית של העשורים האחרונים . רוב פרקי הספר ממקדים את המבט ביצירתם של אמנים שנעלמו מן הזיכרון התרבותי הישראלי , בעיקר בשל נאמנותם לשפות יצירה ( ראליזם אקדמי , סמליות סוראליסטית , אקספרסיוניזם מתון , תבליטי נחושת וכיו " ב ) שלא הלמו את המגמות האוונגרדיות שהובילו את זירת האמנות בתקופות השונות . עם זאת , בחינת אופן קבלתם של האמנים האלה בזמנם ובמקומם — בפולין , בפריז , בברלין ואפילו בתל אביב של שנות הארבעים והחמישים — מלמדת על הערכה גבוהה שזכו לה מצד אנשי מקצוע חשובים , ואפילו על היותם של כמה מהם גיבורי תרבות עירוניים . רוחות הזמן נושאות עמן אמות מידה ושיפוטים הנישאים הם עצמם ברוחות המחר . 5 אמנון רז קרקוצקין , " גלות בתוך ריבונות : לביקורת ' שלילת הגלות ' בתרבות הישראלית " , תיאוריה וביקורת , 4 ( סתיו , ( 1993 עמ ' . 56 - 23

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר