הקדמה

עמוד:9

מפעיל שיפוט כלפי התופעה הדתית , אלא חותר לפענח ולהבין את מהותה . הפנומנולוג עוסק בתיאור , ועל כן הוא מתעניין במבנה התודעה , לאמור באופן שבו נתפסים אובייקטים בתודעה . לפי הוסרל התודעה היא אינטנציונלית , כלומר היא מתייחסת לאובייקטים . מבחינת הפנומנולוגים של הדת האדם הדתי הוא בעל תודעה מובחנת , הכוללת שורה של מהלכים תודעתיים פעילים ) אקטים ( , המתייחסים לאובייקטים כמו האל . פנומנולוגים אלה בוחנים את הופעותיה השונות של הדת , והמנוגדות זו לזו לעתים , כדי לחלץ מהן את הרכיבים המהותיים של התודעה הדתית , ובמקרה זה תודעת התפילה . הוגים וחוקרים דנו באופייה ובגדריה של הפנומנולוגיה של הדת . אריק שרפ ניסח את המשימה המוטלת על הפנומנולוג של הדת בחמישה שלבים : ) א ( לקבוע שמות לקבוצות של תופעות , כגון קרבן , מיתוס או תפילה . ) ב ( לעקוב אחר החוויות שהאדם הדתי מתנסה בהן , ולחוות אותן באופן שיטתי . בכך יש סטייה מסוימת מ׳אובייקטיביות טהורה׳ . ) ג ( להשתמש בעקרון האיפוק ) ê , ) epoch כלומר לסגת ממעורבות כלשהי בתופעה , ולהתנהג כצופה מן הצד . ) ד ( להתבונן בתופעה ולהבהיר אותה . ) ה ( לעמוד לנוכח המציאות הכאוטית , להעיד עליה ולתאר אותה על פי המהלכים שהוצגו בסעיפים הקודמים . שרפ קבע את דרכו של הפנומנולוג על פי עיון בחיבוריהם של גררדוס ון דר לייו ) , ) Leeuw , 1890 - 1950 יאן הרמלינק ) Hermelink , 1924 - 1961 ( ואחרים . ג׳וזף ד׳ בטיס ציין , כי הפנומנולוגיה של הדת שונה מהפילוסופיה של הדת בין השאר בכך שהיא איננה עוסקת אך ורק ברעיונות ובשיטות אלא גם במגוון הצורות של הביטוי הדתי , כמו ריטואל , סמליות וכדומה . כלומר לדידו הפנומנולוגיה נדרשת גם למשמעותם התודעתית של המעשים ה׳אובייקטיביים׳ , ולא רק לחוויה הסובייקטיבית . הבחנה זו הייתה ליסוד מכונן בהגותו של הרי״ד . מתוך רקע כזה ניגשו הפנומנולוגים לתפילה . . E . J . Sharpe , Comparative Religion , London 1975 , p . 234 ראה למשל . J waardenburg , Reflections on the Study of Religion , the Hague 1978 , J . D . Bettis ) ed . ( , Phenomenology of Religion , New York & London 1969 . p . 3 וראה שרפ ) בהערה הקודמת ( , עמ׳ . 249 - 24

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר