|
|
עמוד:14
פנייתו של זרתוסטרא אל השמש מכילה , כמובן , טעות . השמש אינה מאושרת בגלל שבני אדם ניזונים מאורה . היא מאירה משום שזהו טבעה . השמש תמשיך להאיר גם אם כל בני האדם ילקו בעיוורון או יעשו באורה שימוש הרסני . אך האם זהו גם טבעו של האדם ? ואור התבונה , אשר אור השמש הוא אך משל לו אצל סוקרטס , האם יש לו ערך כשאיש על – פני האדמה אינו עושה בו שימוש ? זרתוסטרא מתעלם מהבעיה הזו . הדבר מבטא רעיון מרכזי בהגותו של ניטשה , שכבר דיברנו עליו במפגשים הקודמים : כל בחירה שאנו עושים בחיינו תסתבר , בסופו של דבר , כטעות . זאת משום שמושאי התשוקה שלנו אינם קשורים בהכרח לתשוקות שלנו . התשוקות נוצרות בנפש מסיבות רבות ומגוונות , ואין להן מושא מוגדר או מניע מוגדר . " אני חפצה בשינוי " ; " אני חייב ללמוד " ; " אני משתוקקת לאהבה " ; " אני חפץ בעבודה מעניינת יותר" - אלו כולם ביטויים המסגירים תשוקה לדבר לא מוגדר , אשר החיפוש אחריו יפגיש אותנו עם מושא כלשהו בעולם שיתאים לו , באופן חלקי וזמני : מסגרת ללימודי תואר ראשון או שני , אהוב , ג ' וב חדש . בתחילה ייתכן שהבחירה שנעשה תיראה לנו כמימוש מושלם של התשוקה : ' אהבה מושלמת ' , ' לימודים מעניינים ' , ' ג ' וב מהסרטים ' . אולם לאחר מספר ימים , חודשים או שנים , נגלה שבחירה זו כובלת אותנו יותר מאשר מעצימה או מספקת . רגעים אלו , בהם אנו חשים באכזבה מבחירתנו , הם רגעים בהם מכריזים על קיומם מרכיבי התשוקה שלא מומשו , ואנו שוב חפצים בדבר חדש . האם טעינו ? כלל וכלל לא , יגיד לנו ניטשה ; להפך - התחזקנו והתעצמנו ומימשנו את החיים . עתה עלינו להמשיך ולממשם . ניטשה סובר שהחיים אינם אלא מימוש התשוקות , שלעולם לא יהיה מושלם לאורך זמן . זוהי הסיבה שהורינו ומקורבים אחרים , הלוחשים על אוזנינו ( או צועקים בקול גדול ) שאנו עושים טעות , שנצטער , שנפסיד - צודקים . מה שעלינו לעשות אל מול אזהרות אלו הוא להתעלם מהן . רק מימוש התשוקה יביא אותנו לגלות את הקשיים הרלוונטיים לנו כמו גם את מושאי התשוקה 8 מושא התשוקה הוא הדבר אשר לו אנו משתוקקים .
|
|