|
|
עמוד:12
מכיוון שהתשוקה המניעה בני אדם לצאת ולממש עצמם בעולם תמיד מטעה , ההתבוננות התבונית , המבקשת לרדת לחקר האמת האחרונה המסבירה את משמעותם של המניעים כולם , תחניק אותה . לכן נמצאת מערתו של זרתוסטרא - בה הוא שוקע בעצמו ובמחשבותיו - למעלה , במקום בו הוא שרוי בבידוד , ואילו החיים מתקיימים הרחק למטה , בהמולה הסואנת של הערים והשווקים . לאחר שהות של עשר שנים במערה , מבקש זרתוסטרא לרדת למטה , אל בני האדם . אם גיבורו של סוקרטס במשל המערה יורד אל בני האדם רק בעל כורחו , משום שטוב לו למעלה , הרי שזרתוסטרא מצהיר כי אין ערך לחוכמתו אם אין בני אדם שיקבלו אותה ויעשו בה שימוש : ראה ! היתה חכמתי עלי לטורח , עתה דרושות לי הידיים השלוחות זוהי הצהרתו הראשונה של זרתוסטרא , והסוגיה שהיא מעלה - הצורך של מי שהחכים בקהל שישמע את דבריו , יבין אותם ויעשה בהם שימוש - תכתיב , במידה רבה , את דרכו . הצורך בקהל מאזינים , בבני שיח , באנשים שיבינו את הערך שבדברינו כמו גם את הפוטנציאל הגלום בהם , יוצר תלות אדירה בבני האדם אשר לקשב שלהם אנו נזקקים . כך קורה שברגע שיש בידינו דבר בעל ערך , אנו מאבדים את חירותנו . כל שעלינו לעשות כדי להבין את הרעיון הזה הוא להיזכר בפעם האחרונה שבה היה לנו דבר מה חשוב מאוד לומר , וניסינו לומר אותו ... וניסינו שוב ... ואיש לא הבין מה כל – כך חשוב , אם בכלל מצאנו מישהו שהיה פנוי להקשיב לנו . ברגעים בהם אנו זקוקים לקשב של אחרים , אנו נעשים תלויים בהם . 3 הרחבנו על רעיון זה במפגש הראשון : ענת רימון – אור , מבנה הנפש בין ניטשה לפרויד , מפגש ראשון : על הנפש ועל הערכים ( חיפה : פרדס , . ( 2009 ראו גם הסבר על מושג התשוקה במילון המושגים . 4 זהו , כמובן , היפוך מסוים למשל של סוקרטס , בו האמת של החיים נמצאת למעלה , ומחוץ למערה המצויה למטה . 5 כה אמר זרתוסטרא , 9 ( הקדמת זרתוסטרא )
|
|