|
|
עמוד:7
הקדמה במפגש זה נמשיך לקרוא בספר כה אמר זרתוסטרא . תוך כדי קריאתנו ננסה לעמוד על יחסו של ניטשה אל ההמון , אל מה שהוא מכנה ' האדם הקטן ' ואל המושג ' עלאדם ' שהוא טבע . במקביל נלמד על תפקידן של אמונות , רעיונות והרגלים שונים שעל ברכיהם גדלנו בדרכנו אל העוצמה . כדרכנו במפגשים , נשתמש לעתים בלשון זכר ולעתים בלשון נקבה , גם כאשר נצמיד אותם לשמות עצם כגון ' אדם ' או ' אריה ' . אנו מקווים שסגנון זה ייהפך למוכר ושגור במהרה . המושג ' אדם קטן ' מוכר לנו משפת היומיום . כשאנו אומרים על מישהו כי הוא ' אדם קטן ' , אנו מכוונים בדרך – כלל למספר תכונות אשר לדעתנו אותו אדם ' התברך ' בהן : למשל , לכך שאדם זה אינו יכול להתעלות מעל למצבים בהם הוא מעורב ולאמץ נקודת מבט רחבה יותר , או לכך שהוא שואב את הערכתו העצמית מהנמכתם של אחרים . לעתים כוונתנו לכך שאדם זה נוטה לאמץ את הדעות המקובלות מסביבו ומרגיש טוב בשעה שהוא ' הולך עם העדר ' , או לכך שהוא נצמד למה שלימדו אותו ואינו מסוגל לבקר את אמונותיו . במקרים אחרים כוונתנו היא להצביע על כך שאדם זה אינו יכול להשתחרר מתפיסת העולם הביקורתית שפיתח ולראות זוויות אחרות של המציאות , או לכך שהוא זקוק נואשות להערכתם של אנשים אחרים ולמחוות של כבוד כלפיו . במושג ' אדם קטן ' מכוון ניטשה לכל אלו . בנאומים שהוא שם בפי זרתוסטרא , ניטשה אינו חוסך במילים מנמיכות ומשפילות המכוונות כלפי ' האדם הקטן ' באשר הוא : בשוק , בכנסייה , באקדמיה . בנאומים אלו הוא מתייחס בעיקר לתכונות הראשונות שמנינו בתיאור ' האדם הקטן ' בשפת היומיום . אלא שתוך כדי מסעו של זרתוסטרא הולכים הדברים ומסתבכים . שתי התכונות האחרונות שמנינו - התקבעותו של האדם בתוך תפיסות עולם
|
|