גנרל מצרי עם הגב לקיר

עמוד:

איך שאהוד בעט בדלת הייתה מבפנים כזו מכת אש , שאם אני הייתי שם לא הייתי מספר את הסיפור הזה היום . מה מתברר ? ישבו שם חיילים מצריים שהתחבאו , ומבלי לדעת מי ומה , הם פשוט ירו . השלכנו רימון ולא היה יותר על מה לדבר . " למחרת המשכנו בכיוון אל - עריש , ממש אחרי שהכוחות של שמואל ( גורודיש ) גונן כבר שטפו את העיר . כמה קילומטרים לפני הכניסה לאל - עריש חטפנו אש מהאגף השמאלי . כל קצין תפס כמה חיילים ויצא איתם לטהר את השטח . בעוד אנחנו עוסקים במעשה הזה ראיתי חייל שלנו משכיב מישהו על הרצפה ומתכונן לירות בו . הסתכלתי על הבחור הכפוף וראיתי על כותפותיו דרגות של גנרל . צעקתי לחייל שלא לירות בו ורצתי אליו . שמתי לב שהוא פצוע בצוואר . הוצאתי את התחבושת האישית שלי , חבשתי אותו ואמרתי לו : ' בוא איתי , אתה שבוי ' . לחיילים לקח כמה דקות נוספות לטהר את השטח . " כשהיריות שככו התחלנו לשוחח . התברר שהוא היה מפקד אגד ארטילרי שמונה למפקד דיביזיה כמה ימים לפני הלחימה . בלהט הקרב החבר ' ה שלו נסוגו לאחור , והוא , שניסה למנוע את הבריחה , נשאר לבד . מכיוון שלא הכרתי את חיל התותחנים על בוריו קראתי לדן חירם , שהיה בעבר קצין תותחנים ראשי והצטרף ללחימה ככוח עזר לחפ " ק של טליק . רציתי שיבוא לתחקר אותו . אחרי כמה דקות של שיחה ביניהם גילינו שעל הציר שמוביל לאל - עריש , לאורך החוף , בכיוון קנטרה , מוצבת סוללה מוגנת ומאובטחת של תותחי חוף שיכולים לסובב את קניהם 360 מעלות . באותה עת ידענו שחטיבת הצנחנים של מוטה גור הייתה אמורה להפליג בספינות דרך הים או לצנוח מערבית לאל - עריש , ולסייע לטליק בכיבוש העיר . מכיוון שהם היו אמורים לעגון ממש מול אל - עריש , ידענו שברגע שהתותחים יבחינו בספינות – זה סופן . " אחרי התחקור טליק זימן אותי אליו ואמר לי : ' אלישע , אתה צריך לשכנע את הגנרל שיגיד לחבר ' ה שלו בתותחי החוף שייכנעו , שהמלחמה נגמרה ואין להם מה לשחק יותר ' . ' אנסה ' , השבתי . באותה עת אנחנו היינו בכניסה לאל - עריש והם היו מעבר לעיר , וכדי להגיע אליהם היינו צריכים לנסוע על כביש , מה שלא היה מאוד בטוח בימים ההם . טליק אמר לי לא לחשוש ודאג שכוח של אל " ם ישראל כרמי ייתן לנו חיפוי . לפני היציאה ישבתי עם הגנרל ואמרתי לו , ' שמע , יש לי בקשה אליך . המלחמה נגמרה . מעבר לכביש יש סוללה של תותחי חוף . אני רוצה שאתה תיסע יחד אתי ואנחנו נבקש מהם להניח את נשקם ' . ' איך אתה יכול לבקש ממני דבר כזה ? ' , הוא צעק , ' שאני אגיד לחיילים שלי להפסיק להילחם ? להיכנע ? ' . ' לא להיכנע ' , הרגעתי אותו , ' להניח את נשקם ' . " שכנעתי אותו . פגשנו את כרמי , שהיה עם סיירת השריון שלו , ובשני ג ' יפים נסענו לעבר הסוללה . מלבד הגנרל ישב איתי ברכב גם שלמה באום " המשוגע " ( סגנו של מאיר הר ציון , מפקד יחידה . ( 101 לקחתי את הגופייה שלי ועשיתי ממנה דגל לבן , ובמושב האחורי החזקנו גם דגל אדום . ההסכם היה שכל עוד הדגל הלבן מונף , כרמי יישאר מאחור . ברגע שנחטוף אש ונעלה את הדגל האדום , כרמי ייכנס לחלץ אותנו . לפני היציאה לדרך תדרכתי את כרמי באשר לנסיעה . הוא ענה לי בברוטאליות באנגלית : ' אני לא מבין את כל הקשקוש הזה ! אני נכנס עם הכוח שלי , הורג אותם , שוטף אותם , גומר אותם , גמרנו את העסק וחסל סדר ' . הגנרל המצרי שמע את הדברים - וכל השכנועים שלי ירדו לטמיון . ' אתה רואה ? ' , הוא אומר לי , ' בשביל מה אתה צריך אותי ? ' . " עברתי לעברית ופניתי לכרמי : ' אני קיבלתי הוראה מהאלוף . אין לך ויכוח איתי - לי אמרו שאתה נותן לנו את האבטחה . יש לך טענות , לך לאלוף ' . לאחר מכן לקחתי את הגנרל המצרי הצדה ואמרתי לו : ' אתה רוצה עוד אלמנות ? עוד יתומים ? עוד הרוגים ? הקרב הוכרע ! אין לך עוד מה לעשות . שמעת בעצמך , אם לא תבקש מהם להיכנע הוא ייכנס ויהרוג את כולם . אין להם שום סיכוי , בשביל מה ? וחוץ מזה אתה חייב לי משהו . אני הצלתי את חייך ' . לקח לו כמה דקות להתעשת ובסוף הוא אמר : ' אני מסכים ' . המצרים מסרבים להניח את הנשק - ומשלמים על כך " עלינו על שני הג ' יפים והתחלנו בנסיעתנו לסוללה . מסביבנו הלכו מאות חיילים מצריים חמושים ולא מאורגנים בחורשת התמרים של אל - עריש . באום , שחשש שהם עלולים להתנפל עלינו , קפץ מהג ' יפ , הרים את ידו ואמר לכל החיילים : ' שבו פה ליד העץ , הניחו את נשקכם , יבואו לפנות אתכם ' . אני הייתי בטוח שעוד שנייה אחד מהם מרסס אותו וגומר אותו , אבל תאמינו או לא , קבוצות - קבוצות הם התיישבו לאט על הארץ בצד הדרך וחיכו . המשכנו בנסיעתנו לאורך מסילת הברזל , הגענו לסוללה , עלינו אליה ואמרתי לגנרל : ' קדימה , תודיע להם ' . ' מדבר הגנרל ' - הוא אומר את שמו - ' המלחמה נגמרה . הניחו את נשקכם , אף אחד לא יפגע בכם . הצבא האדום יגיע לפנות אתכם וידאג לכם ' . איך שהוא סיים להוציא את המילה האחרונה , חטפנו מכת אש . ' נסה עוד פעם ' , אני אומר לו . ' בבקשה ' , הוא התחנן , ' הניחו את הנשק ' . ואז עוד מכת אש . בשלב זה הוא פנה אליי ואמר : It will be very funny if the two of us , who belong to enemy armies . will get killed together in the same mission אני לא אשכח את המשפט הזה , היה לבחור חוש הומור . ' נסה שוב ' , אמרתי לו , ' וזהו , אני לא אבקש עוד ' . ניסה – חטפנו אש . ירדנו מהסוללה , העלינו את הדגל האדום והתחלנו בנסיגה . ואז הגנרל הרכין את פניו , הניח את שתי ידיו על לחייו , ואחרי כמה דקות פנה אליי ואמר : ' לפחות ניסינו להציל את חייהם ' . שטפו אותם , לא נשאר שם אף אחד . " חזרנו לנקודה שממנה יצאנו , ואני הזמנתי הליקופטר שיפנה את הגנרל לעורף . עם ההליקופטר הגיע חברי הטוב , הטייס אורי ירום . נתתי לו פתק שיעביר לאיש שיתחקר את הגנרל שלי בעורף . ביקשתי שייתן לו יחס מיוחד ויטפל בו יפה כי הוא איש מאוד רציני . עמדתי שם עם אורי ודיברנו כמה דקות , ואז הוא אומר לי : ' תראה מה זה , רק לפני כמה ימים נפגשנו במסיבת יום העצמאות , ועכשיו אנחנו פה ' . ' חביב ' , אמרתי לו , ' אלו הם החיים במדינת ישראל ' . ' בתל אביב יש 100 אלף חתיכות שמחפשות גברים ואנחנו כאן ' , הוא צוחק איתי . ' למה אתה אומר לי דבר כזה ? ' , עניתי לו , ' אתה לפחות חוזר הביתה , אני עוד נשאר פה ! ' . מלחמת ששת הימים . חיל ישראלי שומר על שבויים מצרים באל - עריש

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא