|
|
עמוד:
להילחם באי - ודאות ד " ר אריאל לויטה | כשהמודיעין נדרש להסברים והערכות אבל אינו אוחז ברמת ביטחון סבירה , הוא נוהג לפזר ביטויים מסייגים . אלא ששלל הייתכן , אפשר , ככל הנראה ואין להוציא מכלל אפשרות עשויים לסכן את נכונות קריאת המפה . פורסם לראשונה ב ” חמנית ” , סתיו תשמ ” ו נובמבר 1985 המודיעין אמון על הקטנת אי - הוודאות של הקברניטים . זוהי עילת קיומו . צרכניו מצפים שיקל על חייהם במתן הסברים , בהערכת הסתברויות ולכל הפחות בצמצום מרחב האפשרויות . אין הם מסתפקים בקבלת מבחר חלופות - הם זקוקים לשורה תחתונה . ואם אין ביכולתם לקבלה מהמודיעין - כי אינו מוכן או מסוגל לתת אותה , או שאין להם אמון בו - הם יקבלו אותה ממישהו אחר או יגיעו אליה בכוחות עצמם . כדי להבטיח את שיתופו בקבלת ההחלטות , לרצות את צרכניו , ולשמר ואף להגביר את תלותם בו , מטפח המודיעין בשקידה את תדמית הידען , בעל המידע והתשובות . אך כדי לעשות זאת בהצלחה הוא נדרש לרוב להיות מהיר , פסקני והחלטי בתשובותיו , דרישה שאינה עולה תמיד בקנה אחד עם המידע שברשותו , שלעתים הוא סותר , מבולבל ומעורפל . קשה לחיות עם אי - ודאות בעיית ייצור הוודאות מתוך אי - הוודאות אינה מצטמצמת להשפעת מערכת היחסים של המודיעין עם הקברניטים . היא נובעת גם מאופי המודיעין עצמו . תכונה המושרשת עמוק בטבע האנושי , בכלל זה בטבעם של אנשי מודיעין , היא שקשה לנו לחיות עם אי - ודאות . עוד קודם יום הכיפורים התקבלו ידיעות על השמשה מזורזת של כלים בזירת הים האדום . מפקד חיל הים אלוף אברהם בוצר וראש המחלקה אל " ם רמי לונץ עם קציני מחלקת מודיעין ים , קיץ 1972
|
|