פרק 1: הומניזם בכיתה – חזון חינוכי ריאלי או תרגיל וירטואלי?

עמוד:13

פרק : 1 הומניזם בכיתה – חזון חינוכי ריאלי או תרגיל וירטואלי ? בפרק זה נציג את הפילוסופיה ההומניסטית שעליה מבוססת תפיסתו של ספר זה . היום , בעידן של " הפצצה " דיגיטלית בדמות טלפונים חכמים ומחשבי לוח ) טאבלטים ( , בעידן של אידאלים הגזורים מתכניות ריאליטי ונחשול של חומרנות וצריכה המשתלטות על הפרט , האם ניסיון לפתח כיתה ובית ספר המושתתים על הפילוסופיה ההומניסטית ועל ערכים אנושיים הוא חזון ריאלי או תרגיל וירטואלי בלבד ? נדמה כי דרכי ההוראה המקובלות בחינוך בכלל ובחינוך המיוחד בפרט אינן משיגות את מטרת - העל – טיפוח אדם עצמאי , אוטונומי , משכיל וערכי . שיטות ההוראה השכיחות ביותר בחינוך המיוחד הן השיטה היחידנית והשיטה הפרונטלית , מורה עומדת מול כיתה , כפי שהיא מיושמת בלמידה המקובלת , המסורתית , בחינוך הרגיל . השיטה היחידנית מעוגנת בגישה הביהביוריסטית ללמידה , כמפורט בספר חבר חריג ) רייטר , , ) 1997 והיא מבוססת על מודל רפואי . מטרת החינוך המיוחד מפורטת ב " חוק החינוך המיוחד " ) פרק ב , סעיף : ) 2 מטרת החינוך המיוחד היא לקדם ולפתח את כישוריו ויכולתו של הילד החריג , לתקן ולשפר את תפקודו הגופני , השכלי , הנפשי וההתנהגותי , להקנות לו ידע , מיומנות והרגלים ולסגל לו התנהגות מקובלת בחברה . וזאת במטרה להקל על שילובו בה ובמעגל העבודה . החוק הועיל בהחליפו את ההתייחסות הפטרונית - סיעודית שרווחה כלפי תלמידי החינוך המיוחד , בהתייחסות הרואה בהם מועמדים לחינוך וללמידה . אלא שהמחוקק לא הסתפק בהגדרה של מטרת - העל – השתלבות מרבית בקהילה מבחינה אישית , תעסוקתית , חברתית ואזרחית ; בציינו את דרך ההוראה היחידנית כזו שתשמש להוראת תלמידים אלו , הוא הגביל

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר