מבוא

עמוד:11

והפוסטקולוניאלית , אולם גם בתורת המדינה הליברלית המודרנית . קשה להגזים בחשיבותם של החילון ושל משבר החילון בהבנת התפתחותה של הציונות בשלביה השונים . שנית , הוויכוח על השאלה היהודית מסרטט תמונה מרתקת של אפשרויות התאזרחותן של קבוצות אתניות במדינות שונות , כמו למשל סוגיית ההתאזרחות של היהודים באירופה ובארצות הברית , או התאזרחותם החלקית של מיליוני מוסלמים באירופה הפוסטקולוניאלית . הסוגיה השלישית היא סוגיית הגזע . אין ספק שהתפתחות השיח על גזע קשורה בטבורה להיסטוריה האימפריאלית . גם אין זה מקרה , כפי שמראה למשל ג 'ון אפרון ( , ( Efron 1994 ש " הבעיה היהודית " היוותה מקרה פרדיגמטי של "בעיית הגזע " בתוך אירופה . עם זאת , כפי שמראה מייקל הארט ( , ( Hart 1999 הפרשנות המוגזעת של ההיסטוריה לא הייתה נחלתם של אנטישמים בלבד אלא גם של רופאים ואנתרופולוגים יהודים , שהשתתפו השתתפות פעילה בשיח הביו -פוליטי על הגוף ומאפייניו התרבותיים באירופה האימפריאלית של תחילת המאה העשרים . קטגוריות אלו סיפקו חלק ניכר מהרפרטואר הסימבולי שקבוצות לאומיות השתמשו בו הן לשם הגזעה עצמית ( " אנחנו בני גזע / לאום נפרד " , " עם נבחר " ) והן לשם הגזעה של קבוצות שהוצאו אל מחוץ לגבולות הקולקטיב הלאומי . כאמור , הקשר בין שלוש הסוגיות - החילון , הגזע וההתאזרחות - משתקף במובהק בשאלה המכונה " בעיית היהודים באירופה " . חנה ארנדט טענה למשל שיש קשר הדוק בין הגזענות בקולוניות לבין האנטישמיות של המאה התשע - עשרה . כמה פתרונות לאומיים שהוצעו לפתרון " בעיית היהודים " במסגרות אימפריאליות שונות הציבו במרכז השיח את החילון , ההתאזרחות והגזע . כך למשל התגלעה בגליציה , בלב האימפריה האוסטרו - הונגרית , מחלוקת בין הכוחות שתמכו בפוליטיקה של " עבודת ההווה " , ועמה חיזוק הזהות היהודית במסגרת האימפריאלית המקומית , ובין הכוחות שדגלו בשלילת הקיום היהודי בגולה ובפיתוח תודעה לאומית טריטוריאלית ואנטי - פזורתית . חנן חבר ( 2007 ) מראה כיצד המחלוקת הזו מעצבת את המאבק על גבולות הקנון הספרותי העברי בגליציה בין אופציות מגוונות של תרבות לאומית בתוך הקשרים אימפריאליים . כך למשל הייתה הבניית הזהות הלאומית היהודית במסגרת האימפריה האוסטרו - הונגרית במפנה המאה תוצאה של קיום ממושך בהקשר רב - לאומי ורב - לשוני . הרפורמציה האימפריאלית ביחס למיעוטים הלאומיים , בעיקר בפריפריה , הובילה לתסיסה תרבותית ופוליטית לאומית ולשיח רב - לאומי במסגרת האימפריה . בהיסטוריוגרפיה הציונית מתואר ויכוח זה לרוב כוויכוח פנים - לאומי . אנו , לעומת זאת , מבקשים להפך את סדר . 4 למשל , הפיזור הגיאוגרפי והתרבותי של יהודים באירופה ומחוצה לה ( וקיומם של " יהודים שחורים " ו " יהודים לבנים " ) שימש למדעני הגזע משתנה בלתי תלוי עיקרי לבחינת הקשר בין תורשה לסביבה .

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר