|
|
עמוד:9
שלא כמו הקולוניאליזם המוקדם , היה תוצר מובהק של הבורגנות שעמדה לפני משבר כלכלי , ייצור יתר של הון , כסף עודף והיעדרם של שווקים כלכליים בתוך מדינות הלאום של אירופה . כדבריה , " לידתו של האימפריאליזם [ החדש ] בהתנגשות בין המעמד השליט בייצור הקפיטליסטי לבין החסימות הלאומיות שהגבילו את התרחבותו הכלכלית " ( ארנדט . ( 220 , 2010 ארנדט מגדירה את האימפריאליזם החדש לא רק כצומת היסטורי קונקרטי אלא גם כצמיחה של רעיון , של אידיאולוגיה . היא גרסה שהאימפריאליזם החדש היה מפעל שתכליתו האידיאולוגית התפשטות אינסופית : " התפשטות שלא הייתה מודרכת מתשוקה לארץ מסוימת , אלא נתפסה כתהליך שאין לו סוף , שבו כל ארץ תשמש אדן קפיצה אל עבר התפשטות נוספת " ( שם , . ( 336 ניסוח זה מחייב אותנו להוסיף על המערך הלאומי של ריבונות – טריטוריה – אזרחות גם פרקטיקות אימפריאליות שבעקבות פוקו נכנה אותן " פרקטיקות ממשליות " . עיקרן של הפרקטיקות האלה הוא כלכלה פוליטית וניהול אוכלוסיות של מי שכונו " גזעים נתינים " . האימפריאליזם לפי הגדרה זו הוא מערך של פרקטיקות ממשליות שחורגות מן המבנה הקלאסי של הריבונות כפי שנוסחה בהסכם וסטפליה , שהיה הסכם טריטוריאלי שהמדינות האימפריאליות היו שותפות לו . יש היום הסכמה שנקודת הציון העיקרית לצמיחתו של הסדר העולמי האימפריאלי - מדינתי החדש , עם כל ההסתייגויות שהעלינו , היא ועידת ברלין משנת . 1885 – 1884 בוועידת ברלין חולקה אפריקה בין מדינות אירופה ונוצרו כללים לסדר העולמי החדש . קרל שמיט למשל ביקר את הפרויקט האירופי של האימפריאליזם החדש ( ואחר כך גם את ה " אימפריה " האמריקנית ) על היותו כלכלי ולא פוליטי . הוא ראה בכך זניחה של קטגוריות היסוד הפוליטיות , הטריטוריאליות והתיאולוגיות של " ידיד " ו " אויב " לטובת קטגוריות לא פוליטיות , לטענתו , כגון " גירעונות " ו " עודפים " . אפשר לנסח זאת כך : בעבר שלט בכלכלה מי ששלט בטריטוריה . עתה שולט בטריטוריה מי ששולט בכלכלה . האימפריאליזם מנוסח כאן כמנגנון לניהול אוכלוסיות , שליטה בכלכלה הפוליטית ויצירה של ריבונות ממשלית מחוץ ומעבר לגבולות הריבוניים הקלאסיים . זהו ההקשר ההיסטורי של הדיון שלנו בציונות . ועידת ברלין יצרה מטריצה אימפריאלית חדשה שלעומתה אפשר לבחון גם את פעולתן של האימפריות האחרות באותה העת , אם באירופה ( למשל האימפריה האוסטרו - הונגרית או הרוסית ) , אם במקומות אחרים בעולם . משום כך חובה עלינו להביא בחשבון את כל המערכים הללו , לסרטט את הקווים המקבילים ואת קווי החיתוך ביניהם , שלעולם אין הם חד-משמעיים . מבחינה היסטורית אין לתאר מערכים פוליטיים " טהורים " המבחינים בין מזרח למערב באופן בינרי או בין תנועות לאומיות שאינן אימפריאליות לתנועות המעוצבות על ידי האימפריה . למשל , בשנים מסוימות , במיוחד עם תום מלחמת העולם הראשונה , הייתה טורקיה עצמה נתונה להשפעת האימפריאליזם האמריקני ( Makdisi 2002 ) וגם להשפעתן של מעצמות אימפריאליות לא אירופיות כגון
|
|