|
|
עמוד:14
התחום הגיאוגרפי של המחקר המחקר הנוכחי מציג ידיעות פרמקולוגיות האצורות בחיבורים של רופאים וחכמים שחיו ופעלו בקהילות יהודיות באזורים גיאוגרפיים ומדיניים שונים ומגוונים . מכאן עולה שהמידע שיוצג משקף את ההשקפות והמתודות הרפואיות וכן את אינוונטר סממני המרפא שרווחו במקום מגוריהם . הארצות העיקריות שבהן ישבו חכמים חשובים במזרח ובמערב במהלך התקופה הן : באירופה – פולין , רוסיה ( ברית המועצות לשעבר ) , הונגריה , גרמניה ( אשכנז ) וספרד . באסיה ובאפריקה : ארץ ישראל , טורקיה , מצרים , עיראק ומרוקו . מבחינה היסטורית חלו במהלך התקופה הנידונה שינויים דמוגרפיים בקהילות ובמרכזים היהודיים בעולם . בעקבות גירוש יהודי ספרד ופורטוגל ( 1497 – 1492 ) היגרו יהודים מחצי האי האיברי אל שטחי האימפריה העות ' מאנית . נהירתם של יהודים ממערב למזרח והתיישבותם בשני ריכוזים גדולים – בפולין ובדוכסות הגדולה של ליטא , ובאימפריה העות ' מאנית ( טורקיה , ארץ ישראל , מצרים , יוון ) , הגיעו לשיא עוצמתן והתפשטותן במאות ה 15 וה › , 1 כך שלתהליכים רחבי ממדים אלה הייתה השפעה על עיצוב דמותו של העם היהודי במאות שלאחר מכן . אין ספק כי מעברם של רופאים יהודים לקהילות חדשות יצר תשתית לאיזון והפריה הדדית גם בתחום הרפואה . במסגרת הערכים שבספר ציינתי בדרך כלל בסוגריים את המקום שבו חי ופעל החכם , אך ראוי להדגיש שהחלוקה המדינית הנהוגה בימינו אינה תואמת תמיד את המציאות במשך כל התקופה הנידונה . פעמים שבעקבות מלחמות והסכמים מדיניים השתנו גבולות המדינות , לכן ציינתי את מקום מגורי החכם לפי שם המדינה המקובל היום . 23 על חלוקת החכמים לתקופותיהם , ראה אלון , המשפט , ח " ב , עמ ' . 907 – 905 24 בעניין הסמכות ההלכתית של בעלי ההלכה בימי הביניים , ראה אנציקלופדיה תלמודית , ערך " הלכתא כבתראי " , כרך ט , עמ ' שמא – שמה ; תא שמע , הלכתא , עמ ' ; 423 – 405 מאמר מקיף הבוחן היבט זה לאורך כל התקופות , ראה פצ ' ניק , מנחת , עמ ' 221 – 199 ובמיוחד עמ ' 212 ואילך . 25 על גירוש היהודים מספרד והשפעתו על המרכזים היהודיים במאות שלאחר הגירוש ראה : בן צבי , א " י , עמ ' . 1 › 8 – 150 מאמר מקיף על העלייה של יהודי ספרד לארץ ישראל בין השנים 1391– 1492 ראה הקר , עלית , עמ ' . 15 –› 105 הנודע רבי יוסף קארו , מחבר ה " שולחן ערוך " בן המאה ה › . 1 מתקופתו ואילך מכונים החכמים " אחרונים " , בעוד שאלו שלפניו , הבאים לאחר תקופת הגאונים , הם " ראשונים " . שני המונחים הם בעלי משמעות הלכתית , ולא רק כרונולוגית טכנית , שכן באופן עקרוני סמכותם ותוקפם המשפטי הלכתי של ה " אחרונים " פחותים משל ה " ראשונים " .
|
|