|
|
עמוד:ז
פתח דבר יותר משישים שנה לאחר פטירתו של המשורר יצחק למדן ( מלינוב – 1897 תל אביב 1954 ) הושלם המכלול של עבודתו הספרותית . יומן יצחק למדן מצטרף אל הכרך כל שירי יצחק למדן ( מוסד ביאליק , 1973 ) שערך והקדים לו מבוא ידידו , המשורר והחוקר שמעון הלקין , ואל כרך מבחר אגרות יצחק למדן שראה אור בעריכתי כקובץ ז של מכון ' גנזים ' לתולדות הספרות העברית בדורות האחרונים ( קרן מץ , . ( 1988 לצד כרכי כתב העת גליונות שערך למדן משנת 1933 ועד יום מותו , עומדות יחדיו שלוש החטיבות הללו כגוף ספרותי שלם שמייצג את אחת התופעות האפייניות של שירת העלייה השלישית בשנות העשרים בארץ ישראל . יומן יצחק למדן הוא תופעה ספרותית חריגה לאותן שנים . אין בנמצא סופר או משורר עברי מהתקופה הזאת שכתב יומנים החל מימי נעוריו במזרח אירופה , עוד טרם פרוץ מלחמת העולם הראשונה , והתמיד בכך עד לימי ההתאזרחות המלאה שלו בקהילת המודרנה של ארץ ישראל בראשית שנות העשרים . יומן זה הוא תעודה ביוגרפית רציפה פחות או יותר המתעדת חיים נפשיים , לשוניים וספרותיים במידה בלתי מצויה של פירוט והתבוננות אינטרוספקטיבית של כותבו . לקורא ניתנת הזדמנות להתבונן בדמות אופיינית של משורר עברי יוצא מזרח אירופה המצוי בעיבורו של המהלך הציוני של העלייה השלישית הן כמשתתף פעיל שלו בימי עלייתו לארץ ישראל והן כמעצב שפתו הספרותית . בלא קשר לשאלת ההערכה הספרותית של הטקסטים שכתב למדן בארץ ישראל בין השנים תרפ " ד - תר " ץ בתוך קבוצה מודרניסטית בעלת הישגים בלתי רגילים בכתיבת שירה , כמו אורי צבי גרינברג , אברהם שלונסקי , ש ' שלום , אביגדור המאירי , ליובה אלמי ואחרים , הצליח למדן באמצעות הפואמה מסדה ( הדים , תרפ " ז ) , שכתב לאחר עלייתו ארצה , להיעשות לקול הייצוגי של בני דורו – אלה שכונו לאחר מכן חלוצי העלייה השלישית . במשך ארבעים שנה כבשה הפואמה הזו מקום הגמוני לגבי הייצוג הספרותי הציוני לצד האידיליה מצבה של דוד שמעוני ( הפועל הצעיר , תרצ " ז ) ושתיהן היו יצירות חובה ללימוד בבתי הספר בישראל . קולה הדרמטי של מסדה ועיצובה כמסכת קולות של מקהלת טיפוסים היסטוריים למחצה הקנה לה מעמד מרשים יותר מזה של היצירה המופנמת , השקטה והירחמיאלית משהו של
|
|