מבוא אידאולוגיה קומוניסטית ומאבק בין־גושי – יחסיו של הקרמלין עם מדינות העולם השלישי, עם תנועות לשחרור לאומי ועם המזרח התיכון

עמוד:9

לפרק הזמן הנידון בספר יש חשיבות רבה בהיסטוריה של המזרח התיכון , שכן הוא טומן בחובו אירועים , דרמות ומהלכים שהייתה להם – ועדיין יש להם – השפעה רבה על תהליכים אזוריים ובין לאומיים . מדובר במהלכים מדיניים , במלחמות ובהסכמים ששינו את פני האזור , והפכו אותו לזירת התרחשויות ששלל גורמים אזוריים ובין לאומיים מעורבים בה . להלן חלק ניכר מאותם אירועים מרכזיים : מלחמת ששת הימים , שממנה יצאה ישראל כמנצחת הגדולה , ובידיה שטחים שנכבשו משכנותיה הערביות ; מלחמת ההתשה , שבה צברו הארגונים הפלסטיניים את מרבית כוחם בזירה הבין ערבית ; מותו של נאצר ב 28 בספטמבר – 1970 אירוע שהשפיע רבות על המהלכים האזוריים ; מלחמתו של מלך ירדן חוסיין בן טלאל ( להלן חוסיין ) באש״ף בספטמבר ; 1970 מדיניותו החדשה של מוחמד אנואר אל סאדאת ( להלן סאדאת ) כלפי ההנהגה הסובייטית , החל בשנת , 1972 והשלכותיה ; מלחמת יום הכיפורים באוקטובר , 1973 שלאחריה התפתח התהליך המדיני שהוביל להסכם שלום ראשון בין ישראל לבין מדינה ערבית , שנחתם במרס ; 1979 מבצע ״שלום הגליל״ ( או מלחמת לבנון הראשונה ) , שהביא לידי סילוקם של רוב גורמי אש״ף מן האזור ולמעברם למשכנם החדש בתוניסיה ; וכאמור , נפילת האימפריה הסובייטית , לרבות ההיפרדות ממדינות הגוש המזרחי , שהובילה לשינוי ביחסה של מוסקבה לארצות הברית ולמדינות מערב אירופה , ובכלל זה לשינוי גישתה כלפי אש״ף , הפלסטינים ומדינות המזרח התיכון . מחקרנו מבקש לבחון שלוש שאלות עיקריות : איזה שינוי חל בעמדתה של ברית המועצות כלפי הארגונים הפלסטיניים לאחר שנת , 1967 וכיצד בא שינוי זה לידי ביטוי במדיניות החוץ של ברית המועצות ובעמדתה הפומבית וכמו כן בזו הדיסקרטית כלפי הפלסטינים ? כיצד ניצלה ההנהגה הסובייטית את הסוגיה הפלסטינית כדי לקדם את האינטרסים שלה באזור ? מה היה יחסו של הממשל הסובייטי למעמדם של הארגונים הפלסטיניים בשנים דנן ? מטרתו העיקרית והחשובה מכול של הספר היא לבחון באיזו מידה השפיעה מערכת היחסים שהתקיימה בין ברית המועצות לבין אש״ף על הקשר בין הסובייטים לבין גורמים שמחוץ לגבולות השליטה של ברית המועצות , ביניהם מדינות העולם הערבי , ארצות הברית והזירה הבין לאומית . הספר הוא פרי של עבודה מאומצת , שנמשכה תקופה ארוכה , ואשר במהלכה נאספו חומרים ארכיוניים רבים – רוסיים , גרמניים , אמריקאיים , ערביים וישראליים – ונבחנו 4 קיימת הסכמה מלאה על יום סיומה של מלחמת ההתשה , אך הדעות חלוקות לגבי מועד תחילתה . יש המקדימים אותה לאוגוסט , 1968 ויש אף שרואים את תחילתה סמוך לסיומה של מלחמת ששת הימים ומכנים אותה בהתאם לכך ״מלחמת אלף הימים״ . גם לגבי היקפה הגאוגרפי של מלחמה זו יש דעות שונות . חלק מהחוקרים מגבילים אותה למלחמה בין ישראל למצרים שהחלה במרס , 1969 ויש הכוללים בה את כל הפעילות המלחמתית של ישראל באותה תקופה , ובכלל זה גם בגבולותיה עם לבנון , סוריה וירדן .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר