ראשית דבר

עמוד:13

אותו לא יזהה אותו כלל ; כמו באותו מעשה במשה שהזדמן לבית מדרשו של רבי עקיבא ולא הבין שום מילה ממה שנאמר שם , אף על פי שהדברים היו אמורים בתורתו שלו . דמות האל בתודעה היהודית לדורות התעצבה לא כפי שהוצגה בסיפורי המקרא , אלא יותר מכך כפי שהוצגה אצל חז " ל , אצל הרמב "ם ואצל המקובלים . מובן שכל אלה לא דיברו עליו בלשון אחת , ולמעשה תפסו אותו באופנים שונים לגמרי , ובכל זאת קטעי דברים משלהם התערבבו בתודעה הכללית ויצרו איזו דמות , אמורפית למדי ולא עקיבה , ואף על פי כן עיקשת ומתמידה . תכונות מתכונות שונות מיוחסות לדמות זו ; בין השאר היא עשויה להיות מיטיבה ומשגיחה , זועמת ומענישה , להתעניין בגורלנו או לזנוח אותנו . אבל דווקא מכלול אחד של תכונות ואופני התנהגות שנכרך בדמות זו במיוחד במקרא כמו נזנח , כמו נשמט מעולם הקונוטציות והאסוציאציות המאוחר יותר . או שמא לא נשמט , אבל הוא רובץ שם , כמו משהו שעדיף שלא לדבר עליו . ובכן , אני מבקש לדבר עליו . אני מבקש לכבס את הכביסה המלוכלכת בפומבי . משום שהדברים כתובים , משום שהסיפור הוא סיפור , משום שהוא תובע מאתנו משהו , מכוח השייכות , מכוח הזיקה , משום שהוא שלנו ועלינו המלאכה לספרו .

עם עובד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר