מבוא

עמוד:3

המזמורים נועדו לשמש פה לפרט באשר הוא , ואף לעורר תחושת הזדהות של המתפלל עם קהל המתפללים או החוגגים . הנחת היסוד בעיוננו היא כי לשון המזמורים הייתה מובנת לכול בעת חיבורם , אבל ברבות הימים , כאשר חדלה העברית להיות לשון הדיבור היום › יומית , נטענו המילים והתיאורים בפירושים מטפוריים ואלגוריסטיים . אף על פי שזוהי בעצם משמעותה של התפתחות ההידרשות למזמורים , איני סבור כי אפשר לעקוב בדייקנות אחר שלביה השונים של התפתחות זו . אין בידינו כלים למעקב צמוד כזה ואף אין זו מטרת עיוננו . אחיזה מסוימת בדרכיו של תהליך זה נוכל למצוא בהידרשותם של פרשנים קדומים לעניין זה . כך למשל עולה מדברי חז " ל : " היה רבי מאיר אומר : כל תושבחות האמורות בספר תהלים , דוד אמרן , שנאמר : כלו תפלות דוד בן ישי ( עב . ( 20 אל תקרי כלו אלא כל אלו" ( פסח ' קיז , ע " ב ) . " ומי כתבן , משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב , יהושע כתב ספרו ושופטים ורות , דוד כתב ספר תהלים על ידי עשרה זקנים : על ידי אדם הראשון , על ידי מלכי צדק , ועל ידי אברהם , ועל ידי משה , ועל ידי ידותון , ועל ידי אסף , ועל ידי שלשה בני קרח ... " ( ב " ב יד , ע " ב ) . נראה כי במאמר הראשון , המייחס את כל המזמורים לדויד , יש רמז להוצאתם של הדברים מפשוטם , שהרי זוהי הוראתו של המונח ' אל תקרי ' , בדרכי שימושיו השונים . אפשר כי כבר מי שראה צורך לפרש ' כל אלו ' ביקש לתרץ את הקושי בייחוס המזמורים לדויד , שמבחינה היסטורית קשה להניח כי אכן הוא חיבר אותם . המאמר השני ממתן מאוד את ההכללה הקיצונית : כאשר הוא מייחס את מעשה החיבור ל ' עזרתם ' של עשרה זקנים , הוא מציג ממילא את מלאכת החיבור כעשייה על › זמנית , שתחילתה בימי אדם הראשון וסופה בימיהם של לוויים . ממילא גם נמצאנו למדים שתוכניהם של המזמורים מכוונים מעבר לסיטואציות היסטוריות 3 ראו דיון נרחב בנושא זה בפרק רביעי . 4 ראו הידרשותו של א ' רופא לנושא זה , בעיקר על פי יחסם של הפרשנים הקדומים , לרבות התרגומים , לכותרות : א ' רופא , השירה המזמורית , עמ ' . 37 - 33 5 ראו : הרמב " ם , מורה נבוכים ( תרגם : מ ' שוורץ ) , חלק ג , מג . וע " ע : " אל תקרי ; ניבי תלמוד ואוצר ישראל " , דעת , אנציקלופדיה יהודית ; וראו כנ " ל : ניבי תלמוד : אמרות , פתגמים ומטבעות לשון מתחום המשפט , ירושלים . 1990 6 ראו לעומת זאת : נ " מ סרנה ( תהלים , עמ ' , ( 445 - 444 הטוען כי חז " ל אכן ייחסו את המזמורים לדויד . כך על סמך פירושה של הלמ " ד ( " לדוד " ) כמציינת את מחברי השיר , וכן על סמך הקולופון " כלו תפילות בן ישי " , המעיד כי העורך לא ידע על קיומם של עוד שמונה עשר מזמורים המיוחסים לדויד .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר