מבוא מאת צבי רוזן

עמוד:י

אחרים . אף שהורקהיימר הכיר בכך שעולם האדם נוצר ומתפתח גם במערכת שלובה עם הטבע כדי להגביר את הפיקוח והשליטה עליו , הוא קיווה שהאנושות תגיע להרמוניה עם הטבע ולחם במרץ בניצול יתר של הטבע על משאביו החומריים . בנקודה זו נפתחת הדלת להבנה בין התיאוריה המסורתית שהיא בעלת אופי אנוכי ובין השימוש בטבע למטרות הומאניות . אם כן , התפקיד הספציפי של תיאוריה זו מתבטא בראש ובראשונה בהבנת הכללים השולטים בחברה , דהיינו , הכללים המכוננים את ההפרדה בין סובייקט לאובייקט ובין היחיד לחברה , כללי חלוקת העבודה , ובעמידה על הניגוד , שמוצאו אצל מרקס , בין הספונטניות והמודעות העצמית של תהליכי עבודה ובין העבודה הכפויה על אדם מבחינה כלכלית ופוליטית . תהליכים אלו מתוארים בצורה של רפלקס ביקורתי , שמשפיע גם על התפתחות המציאות הקיימת . כדי לשמור על אופייה הביקורתי , חייבת התיאוריה הזאת להעמיד לנגד עיניה את הקשר האורגני שלה עם המציאות המטריאלית חברתית . כלומר , עליה להתייחס לאירועים שקרו בעבר ולאלה שמתקיימים בהווה . התיאורטיקן הביקורתי שואף להעמיד את הפוטנציאל הרוחני שלו לרשותם של מדוכאים , מושפלים ודלי אמצעים . הוא איננו תופס את תפקידו כתיאור התודעה המעמדית ( ברור שכאן הורקהיימר דוחה את עמדתו של לוקאץ ' ) כי אם כתיאור הניגודים החברתיים בסיטואציה קונקרטית . בנקודה הזאת הורקהיימר למד הרבה מההיסטוריה , ובפרט מהאירועים הגדולים כגון " המהפכה המהוללת" באנגליה , המהפכה הצרפתית והמלחמות שניהלו הגרמנים . התיאוריה הביקורתית והפוזיטיביזם החל משנת 1932 הוציא המכון של הורקהיימר את כתב העת למחקר חברתי , * אשר הפך לבמה האינטלקטואלית הבולטת ביותר של הפילוסופיה החברתית והמחקר החברתי באירופה . במבואו לחוברת הראשונה ניסח הורקהיימר את העקרונות הבסיסיים של כתב העת : עיסוק במחקר חברתי במקום העיסוק בפילוסופיה חברתית , כלומר חקירת התהליכים החברתיים הכוללניים מתוך תיאור זיקתם לכלל ולפרט ; התמקדות בגורמים המאפיינים במובהק את החיים r Sozialforschung * ü . Zeitschrift f

הוצאת שלם


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר