|
|
עמוד:43
כי התרגיל מתנהל כסדרו ובהיותם המומחים בתחום דעתם התקבלה . לא נדונה כלל ההיתכנות שהתרגיל מהווה כיסוי והונאה להכנות ולכוונות אמת לצאת למלחמה בטווח הזמן המידי . אחרי המלחמה הוכח כי בשבוע הראשון של אוקטובר 1973 הפעיל הצבא המצרי מרכז קשר נפרד . זה יצר דימוי , באמצעות תעבורה תקשורתית שיצאה ממנו , שהתרגיל מתקיים . בפועל לא התקיים תרגיל המפקדות המקיף “ תחריר . ” 41 המידע שאותר אצלנו כלל דיווחי סרק שדימו את קיום התרגיל כחלק מתוכנית ההונאה המצרית . בעקבות כמה התרעות על מלחמה צפויה מסוכן הצמרת של המוסד התקיימה כוננות “ כחול לבן ” בצה ” ל בחודשים מאי - אוגוסט . 1973 למרות הערכת אמ ” ן שלא צפויה מלחמה , החליט הרמטכ ” ל דוד אלעזר על כוננות ארוכה . דדו היה מודאג מהפעילות הצבאית המוגברת באותה תקופה בסוריה ובמצרים , שלא עוגנה בסיבה מיוחדת כגון תרגיל גדול . ערב מלחמת יום הכיפורים הוסבר לרמטכ ” ל כי הפעילות הצבאית החריגה במצרים נובעת מקיומו של תרגיל המפקדות המקיף ובסוריה יש חששות מפעולות צבאיות נוספות של צה ” ל נגדם על רקע הפלת 12 מטוסי מיג 21 על ידי חיל האוויר . יש להניח שאילו היה ברור שהתרגיל אינו מתקיים , היה הרמטכ ” ל פועל בתחילת אוקטובר להקדמתם וזירוזם של הכוננות , המוכנות וההיערכות של צה ” ל . אותו מקור צמרת לא התייחס כלל לתרגיל ולא לכך שהיה חלק מתוכנית ההונאה . תוכנית המלחמה המצרית המקורית ב - 6 אוקטובר , 1973 עם פרוץ המלחמה , הפיץ אמ ” ן מחקר סקירת מודיעין מיוחדת שהוכנה בחודשים שלפני המלחמה . בסקירה נותחה ונדונה תוכנית המלחמה של המצרים , העדכנית ביותר שעמדה לרשות אמ ” ן . מדובר במסמך אינטגרטיבי שניתח את מרכיבי הכוח של צבא מצרים , את האמל ” ח העיקרי לסוגיו ואת המהלכים האופרטיביים הצפויים במלחמה לכשתפרוץ , של כוחות היבשה , האוויר , ההגנה האווירית והים של צבא מצרים . הסקירה התבססה על מידע שהגיע בחודשים שקדמו למלחמה מסוכן הצמרת של המוסד וקדמו לפרסומה פגישות של הצוות המשולב שעסק בהכנתה ( מודיעין ח ” א , מודיעין ח ” י והמדור הצבאי בענף מצרים במחקר ) בראשות ראש המחקר באמ ” ן , תא ” ל אריה שלו . תוכנית המלחמה המצרית שנותחה בסקירת המודיעין המיוחדת הייתה העתק מדויק להפליא של התוכנית שהייתה מוכרת לפרטיה ופורסמה ע ”י אמ ” ן מחקר בשנים שקדמו למלחמה . זו התבססה על המודיעין שהופק מניתוח תרגילים ומידע ממקורות מודיעין שונים . בתוכנית זו הייתה תוספת אחת בנוגע לבחינת ההפעלה של מטוסי מיראז’ של חיל האוויר המצרי לתקיפת יעדים בעומק ישראל . ההערכה הייתה שהיא אינה סבירה ובפועל היא לא בוצעה . בדיון בשעות הצהרים של יום פרוץ המלחמה , 6 באוקטובר , 1973 הוצג בפני הרמטכ ” ל מתווה המלחמה המצרי הצפוי על פי הניתוח המפורט שתואר בסקירה . לפיה , צבא מצרים יפעיל במלחמה נגד ישראל את מלוא עוצמתו הצבאית כדי להשיג יעדי שטח מרביים בסיני . משימת צבא מצרים היא לכבוש את שטח סיני במתקפה מדורגת בשלבים שתימשך כשבוע ימים . בשלב הראשון , צליחת תעלת סואץ , כיבוש המעוזים ואזור התעלה עד כ - 10 ק ” מ ממזרח לה באמצעות 5 דיביזיות חי ” ר מתוגברות בחטיבות טנקים , יחידות קומנדו והתבססות להגנה . בשלב השני , לחימה והתקדמות בתוך סיני כדי להשתלט על אזור רפידים , מעברי הגידי והמתלה ושדות הנפט במפרץ סואץ באמצעות הדיביזיות המשוריינות והממוכנות . היעד האופרטיבי שנקבע לשתי מפקדות הארמיות היה היערכות להגנה ממזרח למעברים . בשלב השלישי : ניצול הצלחה מותנה בהישגים הצבאיים ובמצב האויב . מטרתו , אם יבוצע , היא להשתלט על שטחים נוספים בסיני , לרבות בדרום סיני עד הגבול הבינלאומי . תוכנית המלחמה שיושמה והפתיעה תוכנית המלחמה שבוצעה בפועל , שאמ ” ן לא ידע על קיומה , הייתה חדשה ושונה מהותית מזו שתוארה . בתוכנית החדשה צומצם מאוד מתאר המלחמה ושולב בו מענה מבצעי מצרי ליתרונות הצבאיים של צה ” ל באוויר וביבשה , שגם עליו לא ידענו . לאור התוכנית שהוצגה לרמטכ ” ל הציפייה הייתה כי צבא מצרים יעביר במהירות לתוך סיני אחרי הגל הראשון של דיביזיות החי ” ר את הדיביזיות המשוריינות והממוכנות ועיקר הלחימה שתתפתח תהיה של קרבות תנועה וסיוע אווירי . זאת בהתאם למאפיינים של קרבות שריון בשטחים הפתוחים כדי לנסות ולהתקדם לעבר יעדים במרכז ובעומק סיני . לעומת זאת תוכנית המלחמה החדשה הייתה בעלת יעדי שטח מוגבלים בלבד , שעיקרם כיבוש קו המעוזים והשטח בעומק של עד 10 ק ” מ בצדה המזרחי של תעלת סואץ והתבססות להגנה . ביצוע יעדיה העיקריים הוטל בעיקר על חמש דיביזיות החי ” ר שהיו מתוגברות בחטיבות טנקים ( אחת בכל דיביזיה חי ” ר ) , בטילי נ ” ט ביחידות הקומנדו ובארטילריה , בעוד חמש הדיביזיות המשוריינות ( 2 ) והממוכנות ( 3 ) פוצלו וחטיבות מתוכן פעלו ושולבו בלחימה במסגרת דיביזיות החי ” ר או במשימות עצמאיות ולא בהתאם לייעודן כמסגרות משוריינות וממוכנות ( פרט לאירוע אחד ב - 14 באוקטובר , 1973 שיפורט בהמשך ) ושולבו בלחימה בעיקר כדי לסייע לעוצבות החי ” ר . נראה אפוא , כי בימים שקדמו למלחמה היה חסר מידע קריטי אודות התרגיל . אמ ” ן לא הצליח להשיג מידע על התרגיל ולהעריך כי הוא לא מתקיים , ולא ידע לאורך זמן על התוכנית החדשה שנרקמה לפיה התנהלה המלחמה . לו ידע אמ ” ן שהתרגיל אינו מתקיים וקיימת תוכנית מבצעית לא ידענו כי בהנחיית הנשיא סאדאת הוקם ופעל צוות חשאי מיוחד בראשות הרמטכ ” ל המצרי שהכין את התוכניתה חדשה שנתנהגם מענה מבצעיליתרונות היחסיים של צה ” ל בחיל האוויר ובשריון . בנוסף , לא הובנה ולא אובחנה לאורך זמן מידת הנחישות הגבוהה של נשיא מצרים סאדאת בצורך לצאת למלחמה נגד ישראל באין מוצא מדיני מכובד
|
|