|
|
עמוד:42
התוכנית שלא הכרנו מלחמת יום הכיפורים שתי סוגיות מרכזיות גרמו לכך שהערכת המודיעין בנוגע למצרים דבקה בסבירות הנמוכה למלחמה והחמיצה את מתן ההתרעה בזמן : הראשונה , תרגיל המפקדות המקיף “ תחריר , ” 41 שלא התקיים בפועל והמעטה המוצלח של קיומו שימש מסווה והונאה להכנות האחרונות של מצרים למלחמה . השנייה , תוכנית המלחמה המצרית החדשה עם יעדי השטח המוגבלים שבוצעה בלי שידענו מראש דבר על קיומה אל ” ם ( מיל ’ ) י ’ | במלחמת יום הכיפורים היה ראש המדור הצבאי בענף 6 ( מצרים ) באמ ” ן מחקר מאז ראשית כהונתו ( 1970 ) של הנשיא אנואר סאדאת התמודדה מצרים עם קונפליקט פנימי עמוק בסוגיית המלחמה נגד ישראל . מצד אחד עמד הנשיא , שרצה לשנות את הסטטוס קוו המדיני שלפיו ישראל מחזיקה בכל סיני ותעלת סואץ סגורה . הוא הבין כי ישראל לא תיסוג מסיני כתוצאה מפעילות מדינית בלבד , ללא הפעלת כוחה הצבאי של מצרים . מהצד השני העריכו ראשי המערכת הצבאית כי יציאה למלחמה במצבו של הצבא המצרי דאז - שסבל ממחסור באמצעי לחימה מתקדמים וכן מרמת אימונים ומיכולות צבאיות לא מספקות - צפויה להסתיים בתבוסה . בו בזמן , ברית המועצות , שהייתה ספקית הנשק העיקרית של מצרים , סירבה , חרף בקשות חוזרות ונשנות , לספק למצרים מטוסי קרב מתקדמים ( ארוכי טווח ) ומערכות מתקדמות אחרות ( טנקים , T - 72 משגרים וטילים קרקע - קרקע “ סקאד ” וסוללות טילים קרקע - אוויר ניידות . ( SA - 6 מתוך היכרות קרובה עם עבודת המודיעין , בפרט בזירה המצרית , לפני המלחמה ובמהלכה מתוקף תפקידי אז כראש המדור הצבאי בענף 6 ( מצרים ) באמ ” ן מחקר , ראוי להבהיר סוגיות עיקריות בהערכת המודיעין בתחום הצבאי המצרי בתקופה שקדמה למלחמה , מה ידענו , מה היו פערי המידע וההערכה ומשמעויותיהם . הבהרת הדברים יכולה לספק לפחות מענה חלקי , להבנת הכשלים ולהפקת את הלקחים הנכונים . מה לא ידענו שתי סוגיות מרכזיות גרמו לכך שהערכת המודיעין ערב המלחמה בנוגע למצרים דבקה בסבירות הנמוכה להתרחשות מלחמה והחמיצה את מתן ההתרעה בזמן . ראשית , תרגיל המפקדות המקיף “ תחריר , ” 41 שלכאורה החל ב - 1 אוקטובר ונועד להימשך שישה ימים . בפועל , התרגיל לא התקיים והמעטה המוצלח של קיומו שימש מסווה והונאה להכנות אחרונות של מצרים למלחמה . שנית , תוכנית המלחמה המצרית החדשה עם יעדי השטח המוגבלים , שתוכננה ובוצעה בלי שידענו מראש דבר על קיומה . זאת בניגוד לתוכנית המלחמה הנרחבת ( עם יעדי שטח בעומק סיני ) שהכרנו לפרטיה , התאימה להערכה המצרית , ולכן אומצה ע ” י אמ ” ן , שאין למצרים היכולת לבצעה . לא ידענו כי בהנחיית הנשיא סאדאת הוקם ופעל צוות חשאי מיוחד בראשות הרמטכ ” ל המצרי שהכין את התוכנית החדשה שנתנה גם מענה מבצעי ליתרונות היחסיים של צה ” ל בחיל האוויר ובשריון . בנוסף , לא הובנה ולא אובחנה לאורך זמן מידת הנחישות הגבוהה של נשיא מצרים סאדאת בצורך לצאת למלחמה נגד ישראל באין מוצא מדיני מכובד . ייתכן כי תכלית מינויו של סעד א - דין שאזלי לרמטכ ” ל במחצית 1971 ( שהוכרזה ע ” י סאדאת כ ” שנת ההכרעה ” ) הייתה מינוי של קצין שהנשיא העריך שמסוגל “ לחשוב מחוץ לקופסה ” , למרות שבכך “ דילג ” על בכירים ממנו בשרשרת הפיקוד , והטיל עליו להכין תוכנית מלחמה שתיתן מענה שיאפשר להתמודד עם היכולות העדיפות של צה ” ל . התרגיל הנרחב שלא התקיים שאלת קיומו של תרגיל המפקדות “ תחריר ” 41 עלתה בדיונים השוטפים בשבוע שלפני פרוץ המלחמה . בדיונים השתתפו כל גורמי המחקר ומומחים מ - 8200 שהיו בקיאים בכל היבטי התעבורה התקשורתית . המחקר טען שהפעילות המאותרת בתרגיל מצומצמת ביותר ואיננה אופיינית לתרגיל בהיקף כה נרחב ואילו אנשי 8200 ציינו כי המעקב השוטף אצלם מצביע אנואר סאדאת . בהנחייתו הוקם צוות מיוחד שהכין את תוכנית המלחמה החדשה של מצרים
|
|