חציית ים סוף בשידור חוזר

עמוד:39

שעבוד , מבקש הבורא מהעם את היכולת להלחם , להקריב נפש , לקפוץ למים ולהיטלטל במדבר - ואגב כך נותן להם שיעורים בחוכמת המלחמה . אחת התובנות הבסיסיות שלומד העם נוגעת לקשר הסימביוטי כמעט בין המודיעין בשעת מלחמה לבין פעילות הכוחות בשדה הקרב ( פעילות אג ” מית ) . ללא מודיעין טוב , לא יצלחו הכוחות בשטח ולא יושג ניצחון . הלקחים האלה בדיוק יסייעו יותר מ - 3 , 000 שנה מאוחר יותר להביא להכרעה בין אותם כוחות בדיוק : צבא מצרים על רכבו ופרשיו מול בני ישראל המכים בו מכה קשה ויוצאים ביד רמה למתקפת נגד . האירועים האלו יקרו גם באותה זירה בדיוק , ובעקבות אותה תובנה של חשיבות מידע מודיעיני מדויק על כוונות האויב לשם השגת ניצחון . מידע סיגינטי מפי פרעה “ אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל , תמלאמו נפשי , אוריק חרבי תורישמו ידי ” , נכתב בשירת הים . הפסוק אינו מבאר מהיכן הושג הידע ואיך הועבר לבני ישראל , אך ניכר מהמילה הפותחת “ אמר ” כי מדובר במודיעין סיגינטי ( המבוסס על האזנה ) , ש ” מעביר ” יוצר כל לעמו . בדומה לפסוק “ ואמר פרעה לבני ישראל נבוכים הם בארץ סגר עליהם המדבר ” , ברור שזהו מקור מידע שמעביר את דברי פרעה לבני ישראל , וכי לא מדובר בפנייה ישירה , משום שבפסוק עצמו מתייחס פרעה לבני ישראל בגוף שלישי , “ סגר עליהם המדבר ” . אלה דוגמאות ראשונות לחשיבותו של המידע הסיגינטי , שיתחיל לתפוס חשיבות בעולם המודיעין רק 2 , 900 שנים לאחר מכן , ערב מלחמת העולם הראשונה . לאחר שכוח תוקף יוצר מגע עם האויב (“ ארדוף אשיג ” ) הוא חותר להכרעה מידית , ורק לאחר מכן יכול מתפנה לכל היתר (“ אחלק שלל , תמלאמו נפשי ” ) . על פי המידע הסיגינטי המגיע לבני ישראל , פרעה עובד הפוך ובחוסר היגיון : א . ארדוף , ב . אשיג , ג . אחלק שלל , ד . תמלאמו נפשי , ורק אז , לקינוח - ה . אריק חרבי . אלא שהעמקה במידע שהצטבר אצל פרעה מבהירה כי פרעה בהחלט עבד “ לפי הספר ” ובהתאם להיגיון הצבאי . מספרו של הרב והדרשן יששכר דב אליאך “ פנינים משולחן גבוה – על פרשיות השבוע ” מתברר כי פרעה עצמו הכין את תוכנית הקרב שלו , וזאת על סמך מידע מודיעיני ממקור גלוי : השיחות הדיפלומטיות עם משה ואהרון . על שאלתו של פרעה , מי ייצאו ממצרים (“ מי ומי ההולכים ” ) הוא מקבל את התשובה : “ וי ּ אמר מש ֹׁ ה ב ּ נערינו ּ ו ּ בזקנינו ּ נלך ב ּ בנינו ּ ו ּ בבנו ֹ תנו ּ ב ּ צאננו ֹ ּ ו ּ בבקרנו ּ נלך כ ּ י חג ה ' לנו ּ . ” . הקמ ” נים המצריים ממהרים להפיק מהתשובה את המידע המודיעיני ולעדכן את חדרי המלחמה . לדבריהם , סדר התנועה של בני ישראל היוצאים ממצרים יהיה כדלקמן : בחוד המנהיגים ובראשם משה ואהרון , אחריהם הנערים והזקנים , ושלישיים בסדר התנועה הצעירים הפגיעים יותר (“ בנינו ובנותינו ” ) . במאסף ייכללו הצאן והבקר . זהו פרט המידע החשוב ביותר מבחינה צבאית , העובדה שהטור אינו כולל מאסף שייגן עליו מהעורף . בהתחשב בסדר התנועה מגבש פרעה במהירות תוכנית קרב חפוזה : כוח הכרעה בעל ניידות גבוהה ואמצעים לוגיסטיים לאיסוף השלל הרב . “ ויאסור , את - רכבו ; ואת - עמו , לקח עימו וייקח , שש - מאות רכב בחור , וכול , רכב מצריים ; ושלישים , על - כולו . “ כלומר : כוח המשימה מורכב משלושה חלקים : יחידת עילית ניידת מהירה מאד ובעלת כוח הכרעה (“ שש מאות רכב בחור ” ) , יחידות חי ” ר רגילות , איטיות יותר מטבע הדברים (“ ואת עמו לקח עמו ” ) , ואנשי לוגיסטיקה האחראים על איסוף השלל הרב הצפוי (“ ושלישים על כולו ” ) . התוכנית לכוח פשוטה : מרדף מהיר אחרי העבדים הנמלטים , עם השגתם יוקדש המאמץ העיקרי לאיסוף השלל שבסוף הטור (“ ארדוף אשיג אחלק שלל ” ) . בשלב הבא יתקדם הכוח לסוף הטור וייקח בשבי את הנשים והילדים (“ תמלאמו נפשי ” – ימלא את מכלאות השבויים בנפשות רבות ) . רק אז יבוא שלב ההכרעה מול חלקו הקדמי של הטור , שיושמד לפי חרב (“ אריק חרבי ” ) . ההמשך , יהיה כבר תחקירים שאחרי מעשה ועבודה נמרצת של אנשי הדוברות ויחסי הציבור , שינחילו את מורשת הניצחון הפרעוני המופלא לדורות הבאים (“ תורישמו ידי ” מלשון מורשת ומהשורש ר . ש . מ – רישומים על גבי אסטלות ניצחון לדורות שיבואו ) . אלא שהתוכנית הזו משתבשת כמעט מתחילתה . המרדף מתעכב בגלל בעיות טכניות (“ ויסר את אופן מרכבותיו וינהגהו בכבדות ” ) , 10 בני ישראל נסים לים והמצריים אחריהם , וכשיוצא אחרון הישראלים מהים - משיב ה ’ על הרודפים את מי הים , והשאר הלא כתוב לדורות בשירת הים . האל מלמד את עמו פרק חיוני בניהול מערכה : לא לצאת לקרב ללא מודיעין מתאים על כוחות האויב , ורצוי גם על כוונותיו . לא די במודיעין חזותי ( ויזינט ) , “ ויישאו בני - ישראל את - עיניהם והנה מצרים נוסע אחריהם ” . כוונות האויב נלמדות מתוך הקשבה ולימוד של פקודותיו בעזרת טכנולוגיה סיגינטית . הידע הזה מאפשר למשוך את האויב למלכודת ושם להביא עליו את סופו . הצדדים נפגשים שוב השיעור הזה נלמד על ידי היוצאים ממצרים בשנת 2668 לבריאת העולם על פי הלוח היהודי . 3225 שנים לאחר מכן סב גלגל ההיסטוריה על צירו והפגיש שוב את אותם הצדדים , באותה הזירה . זה קרה ב - 14 באוקטובר , 1973 ביום השמיני למלחמת יום הכיפורים . שמונה ימים קודם לכן חצו שתי ארמיות מצריות את תעלת סואץ וכבשו את קו המוצבים הדליל שהיה פרוש לאורכה . קצת יותר מרבע מיליון חיילים מצריים הצליחו , ללא מאמץ גדול , להביס את 426 החיילים שאיישו את הביצורים , רובם המכריע אינם לוחמים קרביים . המצרים התבססו בגדה המזרחית של התעלה , מוגנים מתקיפות חיל האוויר הישראלי בזכות “ מטריית הטילים ” הצפופה שנבנתה ב - שלוש השנים שקדמו ללחימה . עם זאת , עיקר כוחו של השריון המצרי נותר בחלקה המערבי של התעלה . על פי תוכנית המלחמה של המצרים , לאחר ההתבססות בעמדותיהם בגדה המזרחית הם תכננו לאפשר לשריון לצלוח את הגשרים שהוקמו במהלך המצרים סירבו להפסקת אש בקווים הנוכחיים וביקשו לנצל את הצלחתם כדי להמשיך לשלב הבא בתוכניתם ולהתקדם לכיוון מעברי ההרים בסיני , לא ברור מדוע . שאזלי מתאר בספרו כיצד ביקש שר המלחמה המצרי אחמד איסמעיל לפגוש אותו : " בפיו הייתה השאלה שחששתי ממנה יותר מכל - האם איננו יכולים לנצל את הצלחתנו כדי לפתח מתקפה לעבר המעברים ? הייתה זו שגיאתו הראשונה של המטה הכללי , שממנה נבעו שאר השגיאות"

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא