|
|
עמוד:34
יעל - סיפורה של לוחמת מוסד אשת מודיעין יעל שירתה כלוחמת ב ” קיסריה ” , היחידה למבצעים מיוחדים של “ המוסד ” , במשך 16 שנים . במהלך אותה תקופה הייתה שותפה למבצעים רבים בארצות יעד , מבצעים שתרמו רבות לביטחון המדינה . סיפור תרומתה למבצע “ אביב נעורים ” הוא היחיד שהותר לפרסום . פגשנו אותה כדי לעמוד על אישיותה ולספר על תחושותיה . מינה ברמן | אי שם בלב השרון , בבית קטן המוקף דשא , פרחים ועצים , גרה יעל עם ג ’ וני , בעלה מזה 30 שנה . פסטורליה אמיתית . גם הבית פנימה , על התמונות , הפסלים והצבעים , שבו משרה נינוחות וחום . ניגוד כה חריף למתח שליווה אותה ולאתגרים שעמם התמודדה בשנות שירותה ב ” קיסריה ” . המפתיעה מכל היא יעל : אישה לא גבוהה , צנומה , בעלת פנים רכות , נאות וחיוך רחב . לא דמות ג ’ יימס בונדית . אך עוד לפני שאמרה מילה , עיניה הבורקות ומבטה החד מעידים על תבונתה ונחישותה . מדברת על עצמה ועל עלילותיה בצניעות אך מתוך הכרת ערך עצמית . ייתכן שזה התמהיל שעמד לה בהתמודדות עם פעילות בכיסוי בארצות יעד . הזאת האישה שישבה לבד בדירה ברובע המוסלמי של ביירות וצפתה על שלושה מהמפקדים הבכירים ביותר של פת ” ח בשני הבניינים שממול ? היא שלמדה את בואם ואת צאתם , את סידורי השמירה עליהם ואת הדרכים להגיע אל מקום מגוריהם ולסגת משם בבטחה ? תיקי המודיעין שהוכנו , במידה רבה על פי דיווחיה של יעל , הם שאפשרו את מבצע “ אביב נעורים ” ותרמו להצלחתו . בלילה שבין 9 ל - 10 באפריל 1973 התעוררה יעל לקולות הירי של אנשי סיירת מטכ ” ל . נאמנים לכללי המידור , מפקדיה לא יידעו אותה על מועד המבצע . הם גם הורו לה להמשיך בשגרת חייה , שכן דווקא הפרתה עלולה הייתה למשוך אליה תשומת לב מיותרת . ולא , היא לא כועסת . זאת הדרך הנכונה לפעול . וכך פעלה יעל במסגרת סיפור הכיסוי שלה – כתיבת תסריט על חייה יוצאי הדופן של ליידי הסטר סטנהופ , שיצאה בראשית המאה ה = 19 למסע הרפתקאות במזרח . היא ביקרה בארץ ישראל , בטורקיה , במצרים ובסוריה , ולבסוף השתקעה בכפר בהר הלבנון . יעל הייתה זאת שבחרה בליידי סטנהופ כדמות עליה יתבסס התסריט אותו אמורה הייתה לכתוב במסגרת סיפור הכיסוי . היא לא הזדהתה עם דמותה של בת האצולה האנגלית , אך העריכה את מלחמתה על מעמד האישה , והשכילה לראות את ההיגיון שבבחירה בה כנושא לסדרת טלוויזיה . בדיעבד התברר כי ליידי סטנהופ אכן העניקה ליעל חופש תנועה , וגם סייעה לה ביצירת קשרים עם אנשים שהעריצו את “ מלכת תדמור ” , כינוי שנתנו הבדואים לליידי האנגלייה . התסריט לא הושלם . אולי משום ש ” אני כלל לא אוהבת לכתוב ” . מיהי יעל וכיצד הגיעה ל ” מוסד ” ? יעל נולדה בקנדה למשפחה יהודית שהייתה רחוקה מיהדות ומציונות . אמה הייתה עקרת בית ואביה מדען , איש עקרונות נוקשה . לדברי יעל , מי שהיטיב להגדיר את אופן חשיבתו ופעולתו של אביה הוא ג ’ וני , בעלה , שתיאר את האב כאדם הנתקל באירוע , מפרש אותו , מגיב עליו ומתמודד עם התוצאות . ואולי גם דרך חשיבה זאת שהונחלה ליעל , ולו בבלי דעת , סייעה לה בהמשך דרכה . לימים אחת ההתמודדויות שהקשו על יעל מאוד הייתה הצורך לשמור על סודיות מוחלטת מול הוריה בכל הנוגע לפעילותה . רק כשהגיעו ההורים ארצה לביקור החל אביה לחשוד בעיסוקה האמיתי של בתו , שהמשיכה לטעון כי היא אשת מחשבים . יעל היה הכינוי שניתן לה כאשר הצטרפה לשורות “ המוסד ” . לאחר פרישתה , וכביטוי להזדהותה עם “ המוסד ” , אימצה לה את הכינוי לשם . וכן , היא מכירה את סיפור גבורתה של יעל המקראית . החיבור של יעל ליהדות ובמיוחד לציונות התרחש בעקבות נישואיה הראשונים . בעלה דאז בא ממשפחה שהייתה בעלת זיקה לציונות ולמדינת ישראל . לימים התגרשו השניים ויעל מציינת בחיוך שובב שהוא , הציוני מבית , נשאר בגולה בעוד דווקא היא עלתה ארצה . את ההחלטה לעבור לישראל מייחסת יעל למפגש שלה עם קרובי משפחה ישראליים . אורח חייהם והתנהגותם , שהיו כה שונים מאלה שהיו מוכרים לה , משכו את לבה . סיפוריהם על ישראל עוררו את סקרנותה . יעל הגיעה לארץ ומצאה עבודה בתחום שבו התמחתה - מחשבים . בין ידידיה החדשים היה אחד שהציג עצמו כשומר ראש ב ” מוסד ” . ההנחה של יעל הייתה שהוא פשוט גבר המנסה להרשים אותה . אלא שלהפתעתה , ולאחר שהאיש קיבל את הסכמתה להציע את מועמדותה - קיבלה הצעה להצטרף ל ” מוסד ” . תהליך הגיוס שלה נמשך כחודש ימים . במהלך התהליך נפגשה הן עם מייק הררי , ראש “ קיסריה ” והן עם צבי ( צביקה ) זמיר , ראש המוסד . לימים נודע לה כי הייתה התלבטות לגבי מידת התאמתה לתפקיד לוחמת , שכן הצטיירה כתמימה מדי . היה זה צביקה שהכריע לטובתה . ולא , לא נראה לה מוזר שמועמדת טרייה נפגשת גם עם ראש היחידה וגם עם ראש המוסד , שכן התחושה הייתה שהיא מצטרפת למשפחה , משפחת “ קיסריה ” . האימונים היו שווים לגברים ולנשים ולא היו קלים . מעולם , לא בתקופת האימונים ולא לאחר מכן , לא חשה באפליה או בהעדפה בשל היותה אישה . הסטר לוסי סטנהופ . הדמות שיעל בחרה לבסס עליה תסריט שאותו אמורה הייתה לכתוב במסגרת סיפור הכיסוי
|
|