|
|
עמוד:33
נחפרו גם בארות לרווחת העוברים . הדרכים העיקריות עקבו אחרי הנהרות הגדולים והסתיימו במפרץ הפרסי . לאשורים היה קשר גם עם ארמניה ואסיה הקטנה ( אנטוליה , חלקה האסייתי של טורקיה ) . בעקבות כיבוש חלקים ממנה ב - 708 לפנה " ס על ידי סרגון II נוצר גם קשר עם הערים היווניות בחוף האסייתי . אשר לשליחים המלכותיים - לאלה היה מעמד מיוחד בחצר המלוכה , בקרב הפקידות הנמוכה . בכל הערים העיקריות הוצבו פקידים מיוחדים להחשת העברתם של מכתבים מלכותיים ועל כל אלה פיקח משרד מרכזי בעיר הבירה . ככל הנראה מידע חשוב - דוגמת ידיעות לגבי כוונות מרד ומהפכות במחוזות רחוקים - הועבר באמצעות משואות . ההערכה היא כי במקביל להדלקת המשואות נשלח רץ כדי לספק את הפרטים בהרחבה . ריגול נגדי : כל התנהגות חשודה דווחה גם אויביהם של אשור לא טמנו ידם בצלחת ועסקו באיסוף מידע משלהם . בהתאם הגביר המודיעין האשורי את ביטחון הפנים , לרבות אבטחת מידע , חשיפה וסיכול פעילות של מרגלי האויב ושל בוגדים מבית . בהקשר זה נמצא מכתב מבלדר המדווח לאשורבניפל כי העילמים ( עילם - ממלכה קדומה שהתקיימה בדרום מערב 4 פרס , מהאלף השלישי לפני הספירה ועד 539 לפנה " ס ) פנו למאן דהוא ושני הצדדים נשבעו לשלוח כל מידע שיגיע לאוזניהם . כדי לחזק את ההסכם , צוין , הביאו עמם צאן ובקר וביקשו לתת לעדריהם לרעות בכר מרעה כלשהו . הכותב הציע למלך לשגר שליח אל האיש ולהתרות בו כי אם ישלח כל דבר שהוא לעילם וכי אם כבשה אחת תגיע לאחו עילמי - יקפדו את חייו . כיון שהפעלת סוכנים מקרב שורות האויב היוותה כלי מרכזי לקבלת מידע , חשוב היה להימנע מחשיפה של אותם סוכנים ושל הקשר עמם . קטע ממכתב מלמד על חשאיות המגעים עם סוכן כזה , לרבות איסור כניסתו למחנה אשורי . כל סימן לחוסר רצון של מדינות לציית לפקודות המלך דווח על ידי סוכני אשורבניפל . אלה למדו היטב את כל שנאמר ברחובות הערים הכבושות ודיווחו לחצר כל פרט תעמולה נגד אשור . באחת הפעמים הוציא אשורבניפל צו מיוחד שהזהיר את הבבלים מהפצת תעמולה כזו . התכתובת האשורית כוללת אינדיקציות לרוב לכך שמעין שירות חשאי השגיח באופן קבוע על נאמנות ועל יעילות פקידי המלוכה . כל התנהגות חשודה דווחה לחצר והביאה שליחים מיוחדים לחקור בדבר . הריגול האשורי בישראל וביהודה גם ממלכות ישראל ויהודה סבלו מנחת זרועם של האשורים . תחילה הייתה זו ממלכת ישראל , מימי המלך מנחם בן גדי ( 737 - 747 לפנה " ס ) שהעלה מסים , ועד לקץ הממלכה בימי הושע , ב - 720 לפנה " ס . לענייננו חשובה יותר פרשת יהודה ומלכה חזקיהו ( 698 - 727 לפנה " ס ) . על פי מקורות מפורטים למדי ( ראו : מלכים ב ' , דברי 5 הימים ב ' , ישעיהו , כתובת סנחריב והאנאלים של סנחריב ) יצא סנחריב למסע מלחמה ב - 701 לפנה " ס . מטרתו הייתה לדכא מרד רחב היקף שכבליו נמשכו מבבל ועד מצרים ושחזקיהו היה מראשיו . במהלך המסע ( יש חוקרים החושבים שהיו שני מסעות ) כבש סנחריב ערים רבות , הכה את צבא מצרים שנשלח לעזרת חברי הברית ופרץ ללב יהודה . גיס אשורי שנשלח לירושלים שם עליה מצור . בסופו של דבר עזב סנחריב במפתיע את הארץ , כנראה בשל 6 מגפה שהכתה בצבאו , וירושלים ניצלה מחורבן . אין ספק שהצלחות האשורים במסעם מלמדות על עליונותם הצבאית . סביר כי גם למודיעין של אשור הייתה תרומה לא קטנה . המצור על ירושלים מספק הצצה מעמיקה לכך . על פי המקורות המקראיים , בזמן המצור על ירושלים נשלחו מלכיש הנצורה שלושה שרים אשוריים לשם ניהול לוחמה פסיכולוגית . המטרה הייתה לשכנע את יושבי העיר להיכנע ללא קרב . נאומו 9 של אחד מהם , רבשקה - אם אמנם היה נאום כזה - הוא שמשמש מקור ללימוד ההקשר המודיעיני . בולטת בו בקיאותו ברפורמה הפולחנית של חזקיהו , קרי : מרכוז הפולחן בירושלים והסרת הבמות והמזבחות מחוצה לה . אין ספק שאם הדברים אכן נאמרו , יש בהם כדי להצביע על ידע של ממש בנעשה בממלכת יהודה , ידע שמקורו באיסוף מודיעיני כהלכתו . רבשקה אף מתגרה בשומעיו בהציעו להם 2 , 000 סוסים אם יוכלו להפקיד עליהם רוכבים . סביר להניח שידע היטב שאין עומדים לרשות חזקיהו אלפי פרשים הודות לאיסוף מודיעין בסיסי ביותר . לסיכום , כפי שנכחנו גם בסקירות הקודמות על אודות המודיעין בעת העתיקה , גם המקרה האשורי מלמדנו שמלבד ההיבט הטכנולוגי , אין הרבה חדש תחת השמש . זאת בין שהיא זורחת מעל סין או מעל הודו , מעל יוון או מעל רומא , מעל מצרים או מעל אשור . תודה מיוחדת לד " ר עודד תמוז , אשורולוג , מרצה למקרא ולמזרח קדום מאוניברסיטת בן גוריון , על סיועו הרב והערותיו המחכימות . הערות למאמר מתפרסמות בגיליון האינטרנטי המקורות ללימוד הפעילות המודיעינית באשור הם בעיקר לוחות טין , כתובים בכתב יתדות , שנמצאו בערי הבירה נינווה , נמרוד ודור - שרוכאן
|
|