|
|
עמוד:30
הארכיונים של מלכי אשור והמדינות השכנות חושפים פעילות ריגול ענפה מודיעין בעולם העתיק דיווחים מודיעיניים מהשטח , הנחיות לפעולה מפי המלך , התמודדות עם שבויים ועריקים - לוחות טין שנכתבו בכתב יתדות ונמצאו בערי הבירה של האימפריה מוכיחים שוב כי ריגול מורכב ורווי תככים הוא ממש לא המצאה של העת החדשה רפי קיטרון | ד “ ר בלימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה raphik @ zeqinteb . net קוראי הסקירות ההיסטוריות על אודות מודיעין וריגול בעולם העתיק יודעים כי אלה נסמכות בעיקר על כתבי היסטוריונים ועל יצירות ספרותיות . 1 בכך נבדלת סקירה זו ( בדומה לסקירה אודות מסופוטמיה ) שכן היא מתבססת , רובה ככולה , על חומר אותנטי שנמצא בארכיונים של מלכי אשור . החומר כולל דיווחים מודיעיניים מהשטח והנחיות לפעולה של נמעני החומר - בדרך כלל המלך - וכך מתאפשרת הצצה בלתי אמצעית לנבכי הפעילות המודיעינית של האימפריה האשורית . זרועותיה של אשור הגיעו עד ממלכות ישראל ויהודה וביטוי דרמטי לכך ניתן בתנ " ך . במאמר נבחן גם מקור זה בהיבט המודיעיני . אין תיאום של ממש כמו במקרים אחרים בעולם העתיק , לא היה באשור מי שתיאם את פעילויות המודיעין או טיפל בדו " חות המגוונים . למרות היעדר ארגון , פעילות מסועפת הייתה גם הייתה . דיווחים חשובים הגיעו לשליט , והוא גם זה שהתווה את הפעולה בהמשך . המקורות המשמשים ללימוד הפעילות המודיעינית באשור הם בעיקר ארכיונים של לוחות טין , כתובים בכתב יתדות , שנמצאו בערי הבירה נינווה , נמרוד ודור - שרוכאן . כמו כן אותרו אנלים וכרוניקות אחרות מאשור ומשכנותיה . הארכיונים , בעיקר אלה מהמאות השמינית והשביעית לפני הספירה , כוללים דיווחים של קציני מודיעין והנחיות מחצר המלכות . החומר הקדום ביותר מתייחס לתקופת שלטונם של שמשי אדד ובנו אישמה דגן , מסוף המאה ה - 19 לפנה " ס ועד אמצע המאה ה - 18 לפנה " ס . זה כלל בעיקר מידע על פעילות מודיעינית כחלק מהלוחמה הפסיכולוגית שנוהלה בהצלחה רבה . מרבית החומר הנה מהתקופה המכונה ניאו - אשורית ובלבו בעיקר השושלת הסרגונית ( 612 - 721 לפנה " ס ) . איסוף מודיעין : המכתבים העידו על הקרב שבדרך רוב רובו של המודיעין האשורי הופק ממקורות גלויים . אלה כללו איסוף מידע חזותי לגבי האויב , תחקור אנשים שחזרו מארצות אויב , כמבקרים או לצרכי מסחר , מידע מדיפלומטים וחקירת עריקים ושבויים . במאות 8 ו - 7 לפנה " ס היה המודיעין האשורי פעיל במיוחד מול ממלכת אוררטו . מהדו " חות שנשלחו למלך סרגון ניתן ללמוד כי סוכנים אשוריים היו מדווחים על כל תנועה שביצע מלך אוררטו ועל מקום הימצאו בכל עת . בסדרת מכתבים דווח תחילה כי המלך נמצא בבירתו תורושפה ( , ( Turushpa במכתב השני דווח כי המלך נמצא עדיין באותה עיר , בשלישי נאמר כי עזב את העיר ובאחרון שבהם דווח על התבוסה שנחל מידי הקימרים . מאלפים במיוחד הדו " חות שנשלחו למלך בדבר אותה תבוסה מידי הקימרים , שחדרו כנראה לאסיה הקטנה מדרום רוסיה . סנחריב , שדיווח על כך לאביו סרגון , II הבטיחו שהמידע אמין ביותר שכן אושר על ידי שלושה מקורות שונים ובלתי תלויים זה בזה , שאת דיווחיהם הוא צירף . אחד המקורות היה אדם שביקר באוררטו לצרכים אישיים ותוחקר על ידי סנחריב לאחר שובו . בה בעת שלחו מפקדי מבצרים לאורך הגבול דיווחים דומים אודות התבוסה מפי סוכנים שהם הפעילו . מכלול הידיעות בנושא האמור מוכיח היטב את יעילות המודיעין האשורי , כמו גם את החשיבות שניתנה להצלבת ידיעות לצורך בחינת אמינותן . כשהאשורים לא יכלו לוודא אמיתות שמועות שהגיעו לידיעתם , הם היו שולחים מרגלים כדי לבדוק את המידע . כך למדים ממכתב של בל - אמורני ( , ( Bel - emuranni מושל אשורי , בו הוא כותב לסרגון כי שלח , כמצווה , מרגלים לבירור השמועה אודותיה כתב לו המלך , אך הם טרם שבו . אף שלאימפריה האשורית היו יחסי עוינות עם מדינות אחרות , לא תמיד נותקו היחסים הדיפלומטיים עימן . לא אחת נשלחו דיפלומטים לטפל באירועים לאורך הגבול וניצלו את ההזדמנות לאסוף מידע על האויב . מכתב של ליפ - חור - בל , מושל העיר האשורית אמידי ( Amidi ) מדגים זאת היטב . העיר האשורית כלח . ממלכת אשור הקדומה . זרועותיה הגיעו עד ממלכות ישראל ויהודה
|
|