|
|
עמוד:28
וחזבאללה כשיעים הרוצים לתקוף את העולם הערבי " . צעד פומבי נוסף שנקט הממשל האמריקאי הוא הטלת סנקציות אישיות על מקורבי המשטר הסורי . ברמה ההצהרתית , אלו יושמו כחלק ממכלול הסנקציות שהטילה ארה " ב על סוריה בשנים אלו בכוונה ללחוץ על בשאר לשנות את מדיניותו בלבנון ותמיכתו בטרור . אולם , כפי שעולה מהמברקים מדמשק , אחד המניעים להטלת סנקציות אלו - שאינו מופיע ב " חוק האחריות הסורי " או בצווים הנשיאותיים השונים - הוא רצון לערער ואף להפיל את השלטון הסורי . זאת הן על ידי פגיעה ביכולותיו הכלכליות , החלשות ממילא , והן על ידי הסתת הציבור הסורי נגד המשטר באמצעות הדגשת השחיתות השלטונית . לדוגמה , ב - 29 בנובמבר , 2005 חודשים ספורים לאחר הטלת הסנקציות הממוקדות הראשונות , כתב סשה : " סורים יתמכו בסנקציות נגד בעלי הממון של המשטר אשר רוב האוכלוסייה מזהה אותם כמכשול לרפורמה כלכלית ופיתוח ... סימון בעלי הממון יגזול מן המשטר תמיכה כלכלית קריטית " . ב - 2006 המליצה השגרירות לסמן גורמים נוספים , ונראה כי ממשל ארה "ב אימץ עמדה זו . ב - 2008 - 2006 הוטלו סנקציות אישיות רבות על דמויות מרכזיות במשטר הסורי . בינואר 2006 נשלח מברק הנקרא " יישום סנקציות ממוקדות בסוריה " שבו המליץ סשה להפיץ כמה שיותר את יישום הסנקציות כדי ליצור נזק מרבי למסומנים . המלצה זו גם הופיעה כאחת מדרכי הפעולה לניצול חולשות המשטר הסורי , כפי שתוארו במסמך לעיל . השגרירות אף ביקשה להדגיש את חשיבות ההסברה לציבור הסורי כי אין ברצון ממשלת ארה " ב לפגוע בו , אלא רק במשטר האוטוריטרי . אחד המסמכים אפילו זכה לכותרת " לתקוף את הכסף של בשאר " . אחד המסומנים הראשונים היה אצף שווכת , גיסו של בשאר וראש המודיעין הצבאי , שנכסיו בארה " ב הוקפאו . גם בן דודו של בשאר , רמי מח ' לוף , סומן . השגרירות בדמשק הצביעה על ההטבות הכלכליות מהן נהנה מח 'לוף במגזרים שונים כמו חשמל , תקשורת , נפט ותעופה כתוצאה מקשריו בשלטון . זאת כדי להדגיש את השחיתות החמורה בפני העם הסורי , שסבל ממחירי חשמל , דלק וסלולר גבוהים . השגרירות טענה כי ישנה אהדה ציבורית כלפי סנקציות אלו , במיוחד בקרב אנשי עסקים סונים , בעוד אחרים חששו לבצע עסקים עם המסומנים . השגרירות גם פעלה בחשאי לגיוס סוכני השפעה - אנשי עסקים סורים שנתפסו בעיניה " לגיטימיים " ולא מושחתים . כפי שעלה ממסמך ממרץ 2008 שכותרתו " אנשי עסקים סורים וצו נשיאותי : 13460 אסטרטגיה ללחץ על בשאר " . לצעד הנ " ל היו מספר מטרות : איסוף מידע , השפעה על מדיניות המשטר הסורי , וביסוס קשרים לקראת היום שאחרי בשאר . מספר שבועות לאחר מכן יושמה לראשונה פעולה זו על ידי השגרירות : " ... הניסיון החיובי שלנו עם מכללות פרטיות ואנשי עסקים בכירים המקושרים פוליטית מעיד על כך שרק גירדנו את הקרקעית של אפיקים להפצת המסר שלנו ש ( א ) יש מחיר כלכלי למדיניות האזורית של סוריה ; ו ( ב ) על אנשי עסקים להיות גורם חיובי לשינוי בסוריה " . דוגמה נוספת היא גיוסו של איש העסקים סאאב נחאס , המקורב לשר החוץ ווליד מעלם , שפנה בחשאי לשגרירות במטרה לספק מידע על המשטר הסורי . ממשל ארה " ב סייע בחשאי לגורמי אופוזיציה סורים שונים במטרה להסית נגד המשטר הסורי . התמיכה השיטתית בגורמי האופוזיציה הסורית נקראה " אסטרטגיה לרפורמה דמוקרטית " . עדות ראשונה לה ניכרת במסמך מדצמבר 2005 שכותרתו " מיפוי החברה האזרחית הסורית : הערכת פראית של אינטרסים מתנגשים ולחצים של הממשל הסורי " . במסמך המליץ סשה על סיוע נרחב לחברה האזרחית שתוביל לדרישה ציבורית לרפורמה פוליטית וכלכלית . מסמך נוסף מ - 2007 הציג דרכים לתמיכה באופוזיציה הסורית בהמלצת השגרירות . אלה כללו סיוע לעמותות ותנועות אזרחיות בהפצת האידיאולוגיות שלהם בסוריה , תמיכה בתוכניות טלוויזיה לוויינית שקשה לפקח עליהן , ואימון וסיוע לעיתונאים . הודגש כי על פעולות אלו להיעשות בחשאי , לאחר שגורמי אופוזיציה סורים התרעמו על כך שממשל ארה " ב הכריז בפומבי על תמיכתו בהם בראשית . 2006 כך מימנה ארה " ב בסתר ערוץ טלוויזיה אופוזיציוני סורי בשם " ברדא" הממוקם בלונדון , שפרסם תכנים חתרניים ואנטי - משטריים רבים . במסמך מ - 7 בפברואר 2010 מדווח צ ' רלס הנטר : " אם לממשלת סוריה יהיה בסיס איתן לחשוב כי ארה " ב ממשיכה לממן את ברדא , היא תראה בכך מעורבות חשאית ועוינת של ממשלת ארה " ב כלפי המשטר " . דוגמה נוספת היא סיוע חשאי של ממשלת ארה " ב לארגוני זכויות אדם ופעילי חברה אזרחית , שאמורים להיות נטולי פניות . האמריקאים שאפו להשתמש בארגונים אלו כצינור להשפעה על החברה הסורית . באפריל , 2009 אף הזהירה השגרירות כי אם ייוודע מימון ארגונים אלו , זה עלול להתפרש כהסתה של ממשלת ארה " ב נגד המשטר הסורי . ב - 23 בספטמבר 2009 הביע הנטר חשש לגבי חשדות של גורמים במשטר הסורי : " לא ברור עד כמה שירותי הביטחון של ממשלת סוריה מבינים כיצד נכנסים כספי ממשלת ארה " ב לסוריה ודרך איזה ארגונים " . במסמך המסווג כ " סודי " , מצוינים שמותיהם של פעילים רבים אשר משתפים פעולה עם השגרירות , ואף מודגשת שימרת זהותם בסוד . במסמך נוסף מיולי 2009 הוצף חשש כי שירותי הביטחון הסורים כבר חדרו לארגונים מסוימים כגון " התנועה לצדק ודמוקרטיה " ( , ( MJD ושהם מודעים " לתוכניות רגישות " של ממשלת ארה " ב בסוריה . מסמכים אלו מוכיחים כי ארה " ב פעלה בחשאי ובניגוד לחוק הסורי , האוסר על מימון חיצוני של פעילי דמוקרטיה , כדי להשתמש בהם להסתה נגד המשטר . לסיכום , המסמכים מן השגרירות האמריקאית בדמשק מוכיחים כי בשנים 2010 - 2005 הייתה מדיניות ברורה ומכוונת של ממשלת ארה " ב לניצול חולשות משטרו של בשאר אל - אסד . זאת על מנת לפגוע בכוחו הפוליטי והכלכלי ולהסית את הציבור הסורי נגדו . לכן ניתן להסיק כי מדיניות זו , חשאית וגלויה כאחת , תרמה - בין אם ישירות ובין אם בעקיפין - לפרוץ המחאות נגד המשטר הסורי . אלמלא הדלפת המברקים הדיפלומטים לאתר וויקיליקס , נראה שמידע זה לא היה נחשף לעולם . הערות למאמר מתפרסמות בגיליון האינטרנטי בדיווחים לא הוצגה הערכה כי גורמים אלו יובילו למאבק אלים של האזרחים הסורים נגד השלטון . אך במסמך מיוני , 2007 לאחר ניצחונו של אסד בבחירות , טען קורבין כי לאסד לא תהיה ברירה אלא לדכא את עמו בכוח , אם ברצונו לשמר את שלטונו ולא לבצע רפורמות
|
|