|
|
עמוד:15
הסוד שמאחורי הסמל נעמי שפירא | מעצבת סמל המל "ם הסמל של המל ” ם שריר ויציב כבר מאז , 1986 אך הוא נולד קצת אחרת בשנת , 1986 במסגרת לימודי עיצוב גרפי בבית הספר הגבוה לעיצוב ויצ ” ו קנדה חיפה , הוכרזה תחרות לעיצוב סמל עבור מרכז המל ” ם . הלוגו הנבחר הוא של נעמי שפירא . אשר הייתה חיילת בסיירת מטכ ” ל . נעמי מספרת : “ הייתה זו עבורי הזדמנות גדולה ואתגר מרתק לעצב סמל לקהילת המודיעין , שאליה הייתי מחוברת . הרעיון ללוגו נולד מתוך היכרות והערכה רבה למודיעין הישראלי . בלוגו ייצגתי את שלושת גופי המודיעין ( חיל המודיעין , השב ” כ והמוסד ) – בשלושה מרובעים המתחברים ביניהם ויוצרים משולש מוסתר ומוצפן . כבוד גדול הוא לי שהסמל משרת את המרכז עד עצם היום הזה ” . קוריוז קטן : הסמל עוצב בתחילה כך שהוא עומד על הפינה . הכוונה הייתה ליצור תחושה של תנועה במטרה להמחיש את הדינמיות המופלאה של המודיעין הישראלי . באותה עת המודיעין עבר טלטלה גדולה עם פרשת קו , 300 ורצו סמל “ יציב ” . ועדת השופטים התנתה את בחירת הסמל בכך שאסובב אותו ויעמוד על אחד הבסיסים - וכך הוא נשאר עד היום . בתחילת פברואר 1953 נקרא גריגולביץ ’ לפגישה חשאית עם נציג “ המרכז” בווינה , שם הוצג לו אותו רעיון והוצעו ארבע אפשרויות להוצאתו לפועל : . 1 גריגולביץ ’ יצויד במתקן שיכיל חיידקי דבר שישחרר בפגישה עם טיטו . אלה יגרמו למותם של הנוכחים במקום מלבד גריגולביץ ’ עצמו , שיחוסן . . 2 השגריר היוגוסלבי בלונדון אמור היה לערוך לכבוד ביקורו של טיטו בבריטניה קבלת פנים רבת משתתפים . על גריגולביץ ’ לנצל את היכרותו עם השגריר היוגוסלבי שם כדי להשיג הזמנה לקבלת הפנים . הוא יצויד באקדח עם משתיק קול ומכלי גז מדמיע , וברגע המתאים יירה בטיטו , יפזר גז מדמיע ויימלט בבהלה שתקום . . 3 גריגולביץ ’ ינצל אחת מקבלות הפנים לסגל הדיפלומטי שמתקיימות בבלגרד בהשתתפות טיטו ויפעל על פי התכנון שיועד בלונדון . . 4 גריגולביץ ’ יגיש לטיטו כמתנה קופסת יהלומים שעם פתיחתה יתפזר חומר רעיל קטלני שימית את כל הנוכחים במקום . התנקשות בחייו של טיטו נתפסה בעיני גריגולביץ ’ כרעיון מטורף , אך הוא שתק . הוא גם ידע שאם אחד הרעיונות יבוצע הוא לא ייצא מזה בחיים . גריגולביץ ’ התבקש לכתוב מכתב לאשתו שבו יסביר לה שהוא מוכן להקריב את חייו למען עניין נשגב . הוא כתב את המכתב במקום ומסר אותו לבני שיחו . אלה הציגו את המכתב בפני מנהיג ברית המועצות דאז יוסף סטאלין , שביקש לקדם את המבצע . ב - 3 במרץ 1953 מת סטאלין . ניקיטה חרושצ ’ וב , שעלה לשלטון במקומו , ביטל את התכנית . באפריל 1953 הגיש גריגולביץ ’ את כתב האמנתו לנשיא טיטו . השיבה לברית המועצות : מהרחוב למשרה אקדמית בסוף נובמבר 1953 נדרשו בני הזוג גריגולביץ ’ לשוב לברית המועצות . גריגולביץ ’ שיגר הודעה למשרד החוץ בסן חוזה כי בשל מחלתה של אשתו , עליו לנסוע עמה לריפוי בשווייץ עד סוף מרץ . 1954 בני הזוג ובתם עזבו את רומא ועקבותיהם נעלמו . הם לא הגיעו לשווייץ ולא חזרו לרומא . איש לא ידע מה פשר היעלמותם הפתאומית ואיש לא קישר בין “ תיאודור קסטרו ” לבין המודיעין הסובייטי עד לפרסום המסמכים שהביא עמו וסילי מיטרוחין . בדצמבר 1953 הגיע הזוג למוסקבה . בינואר 1954 נפגש עם גריגולביץ’ ראש המינהל לסוכנים בלתי חסויים , הגנרל אלכסנדר קורוטקוב , שהודיע לו שהוא משוחרר מהמודיעין הסובייטי - אך לא מסר כל הסבר . גריגולביץ’ מצא את עצמו ברחוב , כפי שתיארה בתו כעבור שנים . הוא לא אמר נואש והחל ללמוד במכון המוסקבאי הממלכתי לקשרי חוץ , סיים את לימודיו ב - 1957 וב - 1964 הגיש עבודת דוקטורט באותו מכון . גריגולביץ ’ פרסם עשרות מאמרים וספרים בנושאים הקשורים לדרום אמריקה ולוותיקן , והפך לאחד המומחים הבולטים בתחומים אלה . בהמשך , נבחר לסגן הנשיא של אגודות הידידות ברית המועצות - קובה וברית המועצות - מקסיקו . ב - 1970 מונה למנהל מחלקה במכון לאתנוגרפיה בברית המועצות ולאחר שנה מונה גם למרצה במכון שבו למד . חלק מספריו פורסמו תחת השם יוסף לברצק ( , ( Yosif Levratsk שם נעוריה של אמו , וחלק בשמו האמיתי . הוא נפטר במוסקבה ב - . 1988 הבביליוגרפיה המלאה מתפרסמת בגיליון הדיגיטלי אנשיו של גריגולביץ ' פוצצו יותר מ - 50 אניות וכן מחסנים בנמל , שאחסנו מטענים שנועדו לגרמניה . הגרמנים דרשו לחקור את סיבת הפיצוצים אולם המשטרה המקומית לא עמדה במשימה והגרמנים חדלו מלהשתמש בנמל זה 1986 הפרס שניתן לנעמי שפירא עבור בחירת הסמל
|
|