|
|
עמוד:11
בול פגיעה בולי מודיעין בולים ישראליים מספרים על המודיעין ההיסטוריה של קהילת המודיעין הישראלית מתחילה ביציאת מצרים , עת התגבשו בני ישראל לעם , ונמשכת עד ימינו אלה . אירועים שונים של הקהילה , אנשים שפעלו במסגרתה , שיטות העבודה בה ומבצעים רבים שביצעה נשארו עלומים מעיני הציבור הרחב . חלקם התפרסם רק בחלוף השנים , או בעת תקלה , ורק מקצתם זכה לפרסום בבולי ישראל . ברוב המקרים אין הבול קושר בין הציור שעליו לבין קהילת המודיעין . מטרת מדור זה היא לספר על הקשר בין הבול וביןהקהילה , על שיטות עבודה של המודיעין המשתקפות בבולים ישראליים ועל אנשי מודיעין לפני קום המדינה ובשנות קיומה המופיעיםבבוליה שמעון אביבי shimon . avivi @ gmail . com | לוחמים בארצות יעד ישראלי עובד המוסד הנשלח לפעול בארץ יעד מכונה לוחם . הלוחמים פועלים בחשאיות רבה ובדרך כלל נחשפים לציבור רק כשהם מתגלים ונתפסים בידי האויב . יוסף בצרי ( אברס ) , יליד 1923 ועו " ד במקצועו , הצטרף לתנועת " החלוץ " ול " הגנה " בעיר הולדתו בגדד . בדצמבר 1949 הצליח לעלות לישראל לאחר שהבריח את הגבול לאיראן . בישראל גויס לפעילות מודיעינית ונשלח בחזרה לעיראק . בינואר 1951 התרחש גל פיגועים נגד מטרות יהודיות ומערביות בבגדד , כנראה בידי " האחים המוסלמים " , ונפגעו עשרות אנשים . הבולשת העיראקית החלה במעצרים נגד מחתרת ציונית שפעלה בעיראק . ב - 22 במאי נעצרו שני שליחי מודיעין בבגדד , יהודה תג ' ר ומרדכי בן - פורת . בצרי מצא מסתור אצל דודו אך ב - 5 ביוני 1951 נעצר , יחד עם שלום צלאח ולטיף אפרים . הם הואשמו במעורבות בפעילות חבלנית נגד יהודים בבגדד כדי לעודדם לעלות לישראל . בצרי הואשם גם בריגול . בצרי וצלאח נידונו למוות וגזר דינם בוצע ב - 19 בינואר . 1952 אחרי מותו הוענקה לבצרי דרגת קצונה בצה " ל . ד " ר משה מרזוק נולד בקהיר ב - 20 בדצמבר , 1926 היה פעיל בתנועה הציונית ורופא במקצועו . בשנת 1951 הגיע ארצה וגויס ליחידה 131 של אמ " ן . במהלך 1952 הגיע שוב ארצה , עבר אימונים מקצועיים בצה " ל והוסמך כקצין בדרגת סג " ם . הוא שב למצרים ומונה למפקד התא שהוקם בקהיר . המהנדס שמואל עזר נולד באלכסנדריה ב - 22 בנובמבר , 1929 וכבר בצעירותו נתפס לציונות . ב - 1952 סיים לימודי הנדסת חשמל בהצטיינות . הוא גויס ליחידה 131 והיה למנהיג התא באלכסנדריה . ב - 1954 התגבש הסכם בין מצרים לבריטניה על פינוי הכוחות הבריטיים מתעלת סואץ . בארץ הוחלט להפעיל את הרשת במצרים לביצוע פעולות חבלה כדי לסכל מגמה זו . מרזוק התנגד לכך בטענה שהם לא הוכשרו להיות חבלנים ואין להם אמל " ח תקני . לפיכך שחרר מפקד היחידה את מרזוק מתפקידו והתא הקהירי לא שותף יותר בפעילות המחתרתית . בקיץ 1954 קיבלו חברי תא אלכסנדריה הוראה : לבצע פעולות חבלה במתקנים ציבוריים באלכסנדריה ובקהיר . בפעולה בבית קולנוע באלכסנדריה נתפס חבר התא פיליפ נתנזון , כשפצצה שהייתה בכיסו התלקחה בטרם עת . תוך שבועיים נתפסו כל חברי הרשת בקהיר ובאלכסנדריה . במשך ארבעה חודשים נחקרו חברי הרשת ועברו עינויים קשים . ב - 11 בדצמבר 1954 החל משפטם וב - 27 בינואר 1955 ניתן גזר דינם . מרזוק ועזר נידונו למוות בתלייה והועלו לגרדום בקהיר ב - 31 בינואר . 1955 לאחר מותם הוענקה להם דרגת סא " ל . לימים , ב - 19 באפריל , 1977 הובאו ארונותיהם לישראל והם נטמנו בחלקת הרוגי המלכות בבית הקברות בהר הרצל בירושלים . אלי כהן נולד במצרים בשנת . 1924 הוא היה פעיל בתנועה הציונית ובשנת , 1957 בעקבות מבצע קדש , גורש ממצרים ועלה לישראל . בשנת 1960 גויס ליחידה 188 באמ " ן ( ממשיכתה של יחידה 131 ) וב - 1961 נשלח לארגנטינה כדי לבסס בה את כיסויו כערבי ארגנטיני ממוצא סורי . ב - 1962 הגיע לדמשק ושכר דירה מול המטכ " ל הסורי , כשמשימתו העיקרית הייתה התרעה למלחמה . בתוך זמן קצר הוא ביסס את דמותו כאיש עסקים רב פעלים והצליח להתחבר לאנשי מפתח במערכת הצבאית והפוליטית בסוריה ושמע מהם מידע רב וחיוני שעניין את קהילת המודיעין בארץ . ב - 1 באוקטובר 1963 הועברה יחידה 188 מאמ "ן למוסד והמשיכה לפעול בהתאם למתכונתה הישנה . ב - 26 בינואר 1965 הגיע ארצה מברק מהמודיעין הסורי המודיע כי אלי נתפס . המברק הגיע בתדר ובשעה שבהם נהג אלי לשדר . משפטו של אלי נמשך עשרה ימים ובסופו נגזר עליו עונש מוות . הוא הועלה לגרדום ב - 18 במאי 1965 בכיכר העיר . נסיבות תפיסתו של אלי לא נתבררו עד היום . ההנחה , שמעולם לא אומתה , היא שהסורים הצליחו לאכן את המשדר שלו וכך הגיעו לדירתו . מתוך גיליונית הזיכרון " הרוגי מלכות בדור התקומה " , שהונפקה ב - 22 . 12 . 1982 הכוללת 20 בולים לזכר 20 חללים . יוסף בצרי אלי כהן שמואל עזר ד " ר משה מרזוק
|
|