|
|
עמוד:7
פעילות ציונית מעיראק עד ישראל שמואל ( סמי ) מוריה נולד בבצרה ב - . 1924 פעילותו הציונית החלה בעיראק , כאיש המחתרת הציונית - חלוצית . מוריה מילא במחתרת תפקידי הדרכה וארגון והתמנה לרכז ועדת העלייה , בתחילה בבצרה ובהמשך בבגדד . היה ממקימי זרוע " ההגנה " בבגדד . ב - 1947 סייע בארגון ההעפלה האווירית הראשונה מעיראק לארץ ישראל . באותה שנה מוריה הוביל לארץ ישראל שיירה רגלית שכללה 77 עולים , שצעדה מבגדד דרך המדבר לבית הערבה . במרץ , 1948 בימי מלחמת העצמאות , מוריה שב לעיראק כדי להמשיך בהעלאת יהודים לארץ . לאחר כשנה עלה סופית לישראל . ב - 1950 יצא בשליחות המוסד לעלייה ב ' לסוריה וללבנון כדי לבחון אפשרות להעלאת יהודי המקום לישראל . הוא התרשם כי מרבית היהודים אינם מעוניינים בעלייה וכי רמת החיים שלהם גבוהה ולא נשקפת להם סכנה . לאור זאת ובשל קשיי הקליטה בארץ באותה תקופה המליץ שלא לפעול באותו שלב לעלייתם . בשנות המדינה הראשונות הצטרף לשב " כ ובשנת 1952 הקים בו , בהוראת איסר הראל , את יחידת המסתערבים . מוריה גייס ליחידה בעיקר עולים חדשים ממדינות ערב והם הוכשרו במשך כשנה . בנובמבר 1955 יצא מוריה בשליחות שב " כ וה " המוסד " לגרמניה . המשימה : להביא לארץ את אולריך שנפט , גרמני ששירת בוואפן אס . אס והגיע לארץ בזהות בדויה של יהודי ואף שירת כקצין בצה " ל . שנפט , שסולק מצה " ל נוכח חשדות בקשר לזהותו ב - , 1954 מכר את סודות צה " ל לקציני מודיעין מצריים . מוריה בא לגרמניה תחת זהות של קצין צבא עיראקי , יצר קשר עם שנפט ועודד אותו לחזור לישראל בזהות חדשה כדי לשמש כסוכן של המודיעין העיראקי . שנפט נפל במלכודת , שב לישראל , נאסר ונשפט לשבע שנות מאסר . להיקלט בתחומי ארץ ישראל . את המטוס שעמד להמריא משדה - התעופה בבגדד הטיסו זוג אמריקאים : לואי וסנברג ומייקל ( איש לא זוכר את שמו המלא ) . אלה לא היו יהודים וגם לא פרו - ציונים . הם הגיעו בשביל האקשן . המבצע כונה על שמם , מבצע מייקלברג . על ההכנות הרבות בדרך לרגע ההמראה טרחו אנשי המוסד לעלייה ב ' , הגוף האחראי מטעם ההגנה על העלייה הבלתי חוקית באותם ימים , וחברי המחתרת היהודית בעיראק . עיתוי הנחיתה היה אמור להיות הנקודה הקריטית . הופעה של הבריטים ברגע הלא נכון הייתה עלולה לסכל את כל המבצע . לפיכך הוחלט כי הנחיתה בארץ ופיזור העולים חייבים להסתיים עד הזריחה . עשר דקות לפני ההמראה , בשעה 3 : 20 לפנות בוקר , נראה היה שהכל מתנהל כשורה . ואז , המכונית העשירית והאחרונה לא הופיעה . שלמה הלל , לימים חתן פרס ישראל ומי שהיה קברניט המבצע , לא ידע את נפשו מרוב דאגה . " חישבתי מראש כמה זמן אורכת הנסיעה מהבית שבו אספתי את העולים ועד לשדה התעופה " , משחזר סמי מוריה , שנהג במכונית . " התקרבתי לשדה , ופתאום ראיתי מאות גמלים , בגודל שהשטן לא ברא , חוסמים לי את הכביש . לא ידעתי אם לרחם על עצמי , על הנוסעים , או על העולים שכבר ממתינים בשדה התעופה " . לא היתה ברירה אלא להמתין לגמלים שיפנו את הכביש . רק ברגע האחרון , כשהמטוס כבר הסיע על המסלול , הספיקו העולים להיכנס אליו . סמי היה החוליה המקשרת בין שליחי המוסד לבין המחתרת בעיראק . הוא התגורר עם השליחים , עסק בגיוס מבריחים מקומיים וניהל משא ומתן עם קציני המשטרה העיראקית . " כמעט פספסנו את המטוס " , סיפרה שולה מוריה , אשתו של סמי , שנסעה איתו בקבוצה האחרונה . " המאבטחים העבירו אותנו למטוס , כשכולנו אוחזים ידיים . כשהאורות נדלקו הייתה שמחה כזו , שרק התעצמה כשנפתחה הדלת של תא הטייס . מתוכו יצא שלמה הלל וכולנו קראנו בשמו המחתרתי : ' אבו - יוסוף , אבו - יוסוף ' . לא האמנו שזה הוא " . בשש וחצי נחת המטוס ביבנאל - המקום היחיד בצפון בו ניתן היה לנחות בלי להסב את תשומת לבם של הבריטים . אימתו של כל מרגל במאי , 1950 זמן לא רב אחרי שהצטרף לשב " כ , פנו אל מוריה אנשי " המוסד " בבקשה ליטול על עצמו משימה בביירות ובדמשק . " אמרו לי שישנם יהודים בסכנה " , הוא נזכר . " אבל יש בעיה , הייתי כבר מספר חודשים עובד של השב " כ , והייתי צריך לבקש אישור לפעילות . נכנסתי לאיסר הראל וסיפרתי לו על ההצעה של המוסד . איסר כמעט התעלף ושאל אותי ' אתה נורמלי ? אתה נוסע לסוריה ? מה יקרה אם תיתפס ? ' השבתי לו שאני חייב להציל יהודים " . איסר השתכנע . כל איש מבצעים פוחד מהיום שבו ייכנס למקום במהלך מבצע ומישהו יזהה אותו ויצביע על זהותו האמיתית . לסמי זה כמעט קרה במרכז דמשק . " ערב לפני התוכנית שלי לחזור לביירות , אחרי שסיימתי משימה , ישבתי במסעדה של המלון ומה אני רואה ? שני שולחנות ממני יושב איש מבצרה , שהייתי עושה לו פוליסות ביטוח . הוא ידע את שמי האמיתי . פחדתי שהוא יזהה אותי וישמע את המלצרים במלון קוראים לי בשם הבדוי שבו השתמשתי . מה לעשות ? לקום ולברוח ? למזלי הייתה לו פילגש יהודייה יפיפייה והוא אהב לשתות את הטיפה המרה . ניגשתי אליו ואיחלתי לו ערב טוב . הוא שאל מה אני עושה בדמשק , ועניתי לו שאני מחר נוסע לחאלב , ששמעתי שמצב היהודים לא טוב שם ואני רוצה להעביר את משפחתי לטהרן . ככה יצא לי סיפור לאותו סוחר . שאלתי אותו אם הוא רוצה שנלך למועדון יחד לבלות את הערב . הכול כדי לצאת מהמסעדה שלא בטעות יפנו אלי בשם הבדוי שלי . יצאנו למועדון , ולמחרת בבוקר הצלחתי לשוב לביירות ומשם לארץ " . פרשייה נוספת מפורסמת בה היה מעורב הייתה מעצרו של אולריך שנפט , גרמני שביקש לרגל אחר פעילות צה " ל . שנפט נולד בגרמניה והתגייס לוואפן אס . אס במלחמת העולם השנייה . לאחר סיומה נפל בשבי האמריקאים ושוחרר מבלי שזוהה כחבר אס . אס . לאחר מפגש עם יהודי ניצול שואה בגרמניה החליט שנפט להתחזות ליהודי ולעלות לישראל . לאחר הגעתו התגייס לצה " ל והגיע לדרגת סגן . בשנת 1952 ביקש להצטרף לשירות קבע . בדיקה של ביטחון שדה מצאה אותו לא אמין והוא שוחרר . מספר שנים לאחר מכן , בעקבות בעיות כספיות ואישיות פנה שנפט לקונסול מצרים באיטליה וביקש לרגל אחר ישראל עבור המצרים . מידע זה הגיע לידי השב "כ שיצא לעצור את שנפט . סמי מוריה התחזה לקצין מודיעין עיראקי ונפגש עם שנפט בגרמניה . הוא הציע לו לרגל אחר ישראל עבור עיראק . שנפט נענה והשניים עשו את דרכם יחדיו לפריז ומשם טס לישראל . מחוץ לשדה התעופה בלוד חיכו לו אנשי השב " כ . שנפט נשפט , נמצא אשם ונידון לשבע שנות מאסר . בעקבות אותו מבצע נחשב מוריה עד היום לאחד מלוחמי הסתר המיתולוגיים של ישראל . הערות למאמר מתפרסמות בגיליון האינטרנטי
|
|