מבוא

עמוד:10

מבקשי המקלט והפליטים בישראל , ובמטרה לבחון באופן ביקורתי את המדיניות שנוקטות כלפיהם הרשויות והחברה האזרחית . קובץ המאמרים שלפנינו נכתב מנקודת מוצא הכופרת בחלוקה הדיכוטומית ל " הם " ו " אנחנו " , קרי , כופרת ברעיון אחרותם של הפליטים בחברה בישראל , גם אם המדיניות הרשמית הננקטת כלפיהם מבקשת למסד את מעמדם כחיצוניים לסדר החברתי ולשמר אותו ככזה . באמצעות בחינת הטיפול בעניינם של מבקשי המקלט בישראל נבקש לעמוד בספר על כמה מהאתגרים והקונפליקטים היסודיים בחברה בישראל . ראשית , כניסתם של רבים ממבקשי המקלט לישראל , כמו למדינות אחרות , בדרך לא מתועדת , מאתגרת את כוחה של המדינה לשלוט על גבולותיה . בישראל נודעת לנושא השליטה בגבולות חשיבות מיוחדת שכן הגבולות שבריריים ממילא , ולפחות בחלק מן המקרים אין מדובר בגבולות פורמליים אלא בקווי הפסקת אש , שמעבר להם שוכנות מדינות המוגדרות מדינות אויב או מדינות שיחסיהן עם ישראל מתוחים , ודרכן עוברים מבקשי המקלט טרם הגיעם לישראל . ישראל מתמודדת עם האתגר בשני אמצעים מרכזיים - הקמת מכשול פיזי בגבולה הדרומי , והפעלת מדיניות של החזרת מבקשי מקלט למצרים , שממנה באו . שנית , הגעתם של הפליטים ומבקשי המקלט לישראל משפיעה גם על צביונה החברתי והופכת אותה , אולי בעל כורחה , לרב - תרבותית יותר . השפעה זו של מהגרים בכלל ומבקשי מקלט בפרט ניכרת בחברות במדינות רבות בעולם , ומעצבת מחדש תפיסות של זהות , אזרחות וקולקטיב . בהקשר הישראלי יש לבחון את התופעה על רקע העובדה שמדינת ישראל הוקמה כמדינת מקלט לפליטים היהודים , על רקע העובדה שבישראל יש מיעוט ילידי פלסטיני לא - יהודי , ועל רקע העיסוק הגובר בשאלת זכות השיבה של פליטים פלסטינים . מבקשי המקלט הם קבוצה שלישית , אשר אינה מזוהה לא עם אלה ולא עם אלה ( היהודים והפלסטינים ) ומובחנת מהם בשפה , בדת ובהשתייכות הלאומית . שאלת המשך נוכחותם של מבקשי המקלט בישראל וההשפעה החברתית שלהם הייתה לסוגיה פוליטית המעסיקה הן אישי ציבור בכירים כגון שרים , חברי כנסת , רבנים , שופטים וראשי רשויות מקומיות והן את הציבור הרחב , תוך שהיא מפלגת ומגייסת כאחד . העיסוק בנושא מבקשי המקלט חשף מצד אחד מתחים חברתיים ודפוסי הדרה בחברה בישראל , כגון היעדר טיפול ממשלתי בדיירי שכונות המצוקה ( המאוכלסות בשיעור גבוה של מזרחים או עולים חדשים ) , שחולשתן אפשרה להציפן ברבבות מבקשי מקלט תוך . 4 חלק ממבקשי המקלט דוברים ערבית , אך מדובר במיעוט זעום והניב שבפיהם שונה ומובחן מן הערבית המדוברת בפי הפלסטינים . מבקשי המקלט דוברים שפות שונות ומגוונות , בהן למשל טיגרינית , אמהרית , סוואהילית , צרפתית ועוד . . 5 כפי שאסביר בהמשך , חלק מהפליטים הם מוסלמים אך מרביתם נוצרים , והם אינם משתייכים לאותן כנסיות של הנוצרים הפלסטינים .

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר