|
|
עמוד:5
שברירי ל ִ בי נמוג אל מול המציאות וענוג אל מול האמנות רחל סוקמן התערוכה " שברירי " מעידה על רצון עז לחיות הן את הכאב והן את העונג , בעוצמה כזו המאפשרת חיים מלאי אהבה ומחויבות לאמנות ולתרבות הנרקמות במקום בלתי שפוי אך שופע יופי – המקום שבו אנו חיים . בהיותנו חברה מורכבת , שמקורה במגוון תרבויות אחרות , משברי זהות אינם זרים לנו . לא פעם נדמה , שאנו חיים בתוך " בועה " המתעלמת מן המצב הפוליטי והחברתי הסבוך שאליו נקלענו , מצב שבו המתח עולה וגואה עם כל הודעה על " אירוע חבלני " . בלית ברירה , אנו תרים אחר דרכים חדשות להתמודד עם חוסר הוודאות . מצד אחד , ניכרת אצלנו התמכרות לאקטואליה , ומצד אחר – בתי הקפה מלאים עד אפס מקום . וכך אנו " יושבים על הגדר , רגל פה רגל שם " וממתינים לעתיד טוב יותר . לאורך השנים טיפחה החברה הישראלית את תרבות הערבות ההדדית . מושג ה " ביחד " אכן מחזק ומגן על חלק מאתנו , אך לא לכולם מתאימה ההליכה בתלבושת אחידה . לרבים אחרים מושג זה מהווה דווקא מקור לקשיי הסתגלות וללחץ חברתי , ומצית בהם לרצון עז לממש את חירותם , בגפם . עם כל היופי והעניין שמזמנים החיים בספינת שוטים , המיטלטלת בים רב - תרבותי סוער , לעתים מתעוררת התשוקה להפנות את המבט אל האופק , ולבקש נחמה בסירות העוגנות לחופה של האמנות . התערוכה מעלה לדיון מגוון אפשרויות לתפקוד אנושי ורגשי בצל אירועים אינטנסיביים , המעוררים , לא אחת , תחושה של אובדן שליטה . העבודות המוצגות נוצרו בין השנים . 2016 – 1986 כל אמן בדרכו מגיב לנסיבות ולתנאי החיים המשתנים מנקודת מבטו האישית , שהיא גם חברתית ופוליטית . בעבודתה U ntitled dots com מנקדת לילך בר -עמי את אחד מקירות הגלריה במדבקות שחורות עגולות . היא מציבה מארג של דימויים מן המוכן ( רדי - מייד ) , המייצרים ביניהם קשר אסוציאטיבי . את התצלומים היא שולה מרשת האינטרנט ומאוסף הדימויים הדיגיטליים הפרטי שלה : דימויים של נוף ילדותה לצד מגוון דימויים , הנעים בין תולדות האמנות למצבי סכסוך ומלחמה , שבהם היא מבצעת פעולות מזעריות שונות , כגון גזירה , ניקוב , חירור , מסגור או לילך בר - עמי , ללא כותרת , , 2014 קולאז ' : דף מאנציקלופדיה ומדבקות עגולות , 27 ש 19 , Lilach Bar - Ami , Untitled , 2014 collage : clopediayenc page and oundr stickers , 27 ש 19
|
|