דברי פתיחה

עמוד:2

א . העלייה הראשונה - הערות למימון וארגון ההתיישבות החקלאית עוד לפני העלייה הראשונה , מתחילת שנות ה 70 של המאה התשע עשרה ולאחר היציאה מהעיר העתיקה בירושלים , החלו צעירים בעלי יוזמה מהיישוב הישן לנסות ולהגשים את חלומות ההתיישבות החקלאית . ( 10 ) בקיץ תרל " ח ( , ( 1878 חתמו ביפו ראשי וראשוני המתיישבים בפתח תקווה על הסכם לרכישת הקרקעות . הנחלה חולקה ל 24 חלקים ( נומרון ) , מספר גדול . 1 הקיבוצים בישראל - רקע והיבטים היסטוריים בתקופות שונות נוסדו קומונות חקלאיות רבות בעולם . הקומונות ברוסיה , לאחר המהפכה , נוסדו בתקופה כמעט מקבילה לייסוד הקומונות בארץ ישראל . מחקרים העריכו את מספר הקומונות ברוסיה בשנת 1919 ב 2 , 000 ( בקירוב ) , רובן הגדול נוסד ואורגן ביוזמתם של פועלים עירוניים , שעברו בשנות מלחמת האזרחים אל הכפרים כשאליהם מצטרפים איכרים עניים . במרוצת הזמן גדל מספרם של האיכרים במניין חברי הקומונות . בוועידת המפלגה הקומוניסטית הרוסית במרס , 1919 צוינו קווי התכנית האגרארית כמגמה להקים משקים סוציאליסטיים גדולים בצורת משקים ממלכתיים , משקים חקלאיים ותמיכה בקומונות חקלאיות , המתארגנות מתוך רצון חופשי של חבריהן . בסופו של דבר הקולקטיביזציה שביצע סטאלין החל מ , 1934 הביאה לחיסולן של רוב הקומונות בברית המועצות , לאחר שהוא הוקיע אותן וטען כי : " דמיון גמור להן להשקפותיהם הזעיר בורגניות של השוטים השמאלניים ... " וכי " המשוונות בתחום הצריכה ואורח החיים הפרטי היא דעה ריאקציונית ... " רק ב , 1941 סמוך לפלישת הנאצים לרוסיה , הושלמה הקולקטיביזציה ועד לאותה תקופה נמצאו פה ושם קומונות בודדות ששרדו . ההתייחסות להקמתן של הקומונות הישראליות , הקיבוצים , לפני כ 100 שנה מצדיקה את בחינת מצבן של הקומונות המנוהלות שיתופית בעולם . תמונת מצב על קהילות שיתוף בעולם בשנת , 2000 מראה כי חוץ מישראל בה נספרו 267 קיבוצים , ( מתוכם 36 הנהיגו שכר דיפרנציאלי מלא ) , קיימות בעולם עוד 100 קומונות המנוהלות שיתופית , מתוכן 48 ביפן . בקומונות מחוץ לישראל חיות 8 , 600 נפשות , מתוכן 6 , 000 ביפן . המסקנה ממיפוי זה היא כי קומונות מנוהלות שיתופית ( כמו רוב הקיבוצים רוב שנותיהם ) , הן מוצר נדיר ומבחינות רבות שולי ביותר בעולם . מצב זה מחייב להתייחס לקיבוצים בישראל כתופעה מיוחדת וחריגה ולבחון לעומק את הצלחתם לשרוד לאורך כל כך הרבה שנים . ספר זה עוסק בנסיבות הקמתם של הקיבוצים , בהיבטים הכלכליים פיננסיים של הקמתם , במאבקי הקיום הכלכליים שלהם לאורך השנים , ושואל האם יוכלו להמשיך ולהתקיים כלכלית כקומונות מנוהלות שיתופית גם בעתיד ? הקיבוץ נמצא היום בתהליכי שינוי מואצים , הצומחים מלמטה ונותנים תשובה לרצונם של רוב חברי הקיבוצים להמשיך לחיות בקיבוץ שהוא שונה , אך מתאים יותר לנסיבות הזמן והמקום . מדובר בתהליכים סוציולוגיים , פסיכולוגיים , כלכליים ואחרים . הספר מתייחס לעמדותיו והתנהגותו של הגורם שמימן את הקמת הקיבוצים , מצד אחד , ולגורם המבצע - חברי הקיבוצים , מצד שני . כמו שהתהליכים העוברים על הקיבוצים מורכבים ובנויים שכבות שכבות , כך גם ההתייחסות אליו . לצורך הפישוט אדרש מדי פעם להכללה על מנת שהדברים יהיו יותר ברורים ובהירים .

יד יערי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר