|
|
עמוד:1
דברי פתיחה הספר עוסק בהתערבותו ובהשפעתו של הגורם הציבורי בהקמת הקיבוצים , בסיוע להם לאורך השנים , ומבליט את הגורמים שהביאו את התנועה הציונית ובהמשך את מדינת ישראל ( על שלוחותיה ) לראות בהם אמצעי מתאים להשגת יעדים ומטרות לאומיות . בין היעדים היו : גאולת הקרקע , אחיזה רחבה בשטחי המולדת , ייצור מזון - פרי אדמת הארץ , שמירה ואבטחת דרכים ואזורי ההתיישבות ועוד ... הספר גם מציג את פעולות הסיוע הפיננסי לקיבוצים מהיבטים איכותיים וכמותיים . את הצלחת הסיוע מבחינת הגורם הציבורי המממן , ניתן לראות בהשגת היעדים הלאומיים ובהצלחתם של הקיבוצים להתבסס ולהתקיים עצמאית ( חברתית וכלכלית ) , לאורך שנים . נושא ההתיישבות החקלאית השיתופית עלה לדיון בקונגרס הציוני השישי שהתקיים ב 1903 בבאזל שבשוויץ , כאשר הרצל הקדים דברים לנאומו של אופנהיימר , שהציג את הגישה הרואה בהתיישבות החקלאית השיתופית מנוף להשגת יעדי הציונות . רק 6 שנים לאחר מכן , ב , 1909 נאחזה קבוצת " הכיבוש " באום ג ' וני ושנה מאוחר יותר , ב , 1910 התיישבה במקום " קבוצת הקומונה " והניחה את היסוד להתיישבות הקבוצתית קיבוצית . מימים ימימה חיזקה היאחזות בקרקע את הוכחת הריבונות ( האישית או הלאומית ) , קבעה גבולות והייתה אבן יסוד בהתפתחותם ובהתבססותם של עמים ומדינות . מפעלי התיישבות חלוציים בעבר היו מלווים בשאיפות חברתיות וינקו משלושה מקורות עיקריים : דתיים , סוציאליסטיים ולאומיים . ההתיישבות הדתית נוסדה בדרך כלל על ידי כיתות דתיות שנרדפו בארצות מולדתן או באזורי מגוריהן . ההתיישבות הסוציאליסטית שאפה לפתור בעיות חברתיות על ידי הקמת יישובים שעקרונותיהם יהיו צודקים יותר לטובת האנושות ולטובת הפרטים החיים בה . ההתיישבות הלאומית ראתה בגורם הלאומי את המניע העיקרי להתיישבות , ובביצועה , את המכשיר לקידום והשגה של יעדים לאומיים . בשלושת מקורות ההתיישבות החלוצית השתלבה טובת הפרטים השותפים בטובת הכלל . בהתיישבות החלוצית בארץ בתחילת המאה העשרים יש לראות מפעל שביסוד הקמתו נימוקים לאומיים , ומייחד אותו גם הקשר בין המתיישב לבין אדמתו כקניין לאומי . ההתיישבות בארץ בעלייה השנייה הייתה מתחילתה התיישבות קבוצתית שיתופית . בהמשך ( בעלייה השלישית ) החלה גם ההתיישבות המושבית , כשבין מייסדי מושב העובדים הראשון - נהלל היו חלק מראשוני קבוצת " הכיבוש " וקבוצת דגניה . באמצע שנות השלושים הוקם המושב השיתופי הראשון , " כפר חטים " , כצורת ביניים בין הקיבוץ למושב העובדים . " ימי הבראשית " היו תקופות קריטיות בכל הקומונות החקלאיות . הקומונות שהחלו לצמוח על רקע השקפותיהם של הוגי הקואופרציה במאה ה , 19 נוסדו ברובן ללא גורם חיצוני תומך ומממן וללא קרקע זמינה לעיבוד חקלאי . דבר אחד היה משותף לכולן והוא החלוציות בייסוד יישוב חדש , במשמעות הפיזית שלו ובעיקר במשמעות החברתית של כינון אורחות חיים חדשות . שאלה ראשונה ומרכזית בימים הראשונים של כל הקומונות הייתה שאלת גיוס המקורות הכספיים להקמתן . הקיבוצים הוקמו על קרקעות הלאום , על ידי הון לאומי יסודי והיו ראש חץ של העם היהודי ביישוב הארץ . בכך ייחודם ובכך עוסק הספר . א . מבוא
|
|