|
|
עמוד:11
איש תעשייה בתחילת 1940 התגורר שנהבי בחיפה ועסק בקידום נושא התעשייה בקיבוץ הארצי . מעמדו הרשמי בקיבוץ משמר העמק , שאליו הצטרף 12 שנים קודם לכן , אינו ברור . כחלק מפעילותו בנושא התעשייה , קיים קשרים עם אדם בשם אברהמי , שניהל חברה בשם " החברה הלונדונית - ארץ ישראלית " . שנהבי ניסה לשכנע אותו להיכנס לשותפויות עם הקיבוץ הארצי בפרויקטים תעשייתיים שונים - " נעמן " , " אסקר " , " בריט " ( מינרל המשמש לתעשיית צבעים , גומי ונייר ) ו " גלוקוזה " ( " גלעם " ) . השניים דנו גם בנושאים כלכליים נוספים , כמו הקמת חברה למסחר , הקמה של חברת השקעות שתשקיע במפעלי הקיבוץ הארצי , פיתוח מסחר בעץ והקמת בית מלאכה לליטוש יהלומים , שיכלול גם סדנה ללימוד הליטוש . כמו כן עסקו בארגון רישיונות עלייה לבעלי הון , בקשרים כלכליים עם מוסדות הסתדרות העובדים , כמו קופת חולים והמשביר המרכזי , בהעברת כספים לפליטים מפולין שמצאו מקלט בליטא , בהלוואות לקיבוצי הקיבוץ הארצי , בגיוס תרומות למוסד החינוכי במשמר העמק ובהקמת בית התנועה בתל אביב . שנהבי העלה רעיונות הקשורים למפעלי התעשייה שיקים הקיבוץ הארצי בתחום המתכת והיציקה , הנייר והקרטון . כמו תמיד , כל יוזמה שהחל בה תפחה בעיני רוחו לחזון ענק ממדים . התכתבויותיו מאותם ימים חושפות את גודלם של הרעיונות , כמו גם את גודלם של הקשיים שאתם התמודדו העושים במלאכה . ידידו הוותיק של שנהבי , יהושע ברנדשטטר , יצא לחו " ל בשליחות הקיבוץ הארצי כדי לקדם משם את נושא התעשייה . במהלך שהותו בחו " ל עמד בקשר טלפוני ובקשר מכתבים עם הגר , ידידתו של שנהבי , שחיה בשווייץ . לשנהבי הוא כותב : " זה יותר מארבעה שבועות לא קיבלה ידיעה ממך , וקשה לה להאמין שזה רק עניין של דואר . " אבל נראה שלא רק עניינים אישיים מעסיקים את
|
|