|
|
עמוד:8
פתח דבר ספר זה הוא חלק שני בביוגרפיה של מרדכי שנהבי . בחלק הראשון , שנכתב על ידי דוד זית ז " ל , תוארה המחצית הראשונה בחייו עתירי המעש , שהסתיימה עם שובו של שנהבי מאירופה , בתחילתה של מלחמת העולם השנייה , וכניסתו לניהול המעשי של בית החרושת " נעמן " . החלק השני פותח במקום שבו מסתיים החלק הראשון , ומתאר כיצד קיבל שנהבי לידיו את הקמתו של " נעמן" וניהולו , מלאכה שבה עסק במשך כשנתיים . מכאן נמשך סיפור המחצית השנייה של חייו , המלאה עלילות ומעשים כזו שקדמה לה , ואף בה משולב סיפור אהבה בפרקים שעניינם " מעשי " יותר . ובכל זאת , על אף המעשים , האהבות , הידידות והידידים , נותר שנהבי אדם בודד מאוד . מי הוא מרדכי שנהבי , מה הן המוטיבציות שהניעו אותו ומדוע וכיצד נרקמו מעשיו ורגשותיו במסכת חייו המרתקת , הם הנושאים העומדים במרכזו של חלק זה . אחד ההבדלים הבולטים בין שתי מחציות חייו של שנהבי - זו שתוארה בחלק הראשון של הביוגרפיה וזו המתוארת בחלק זה - קשור ביחסיו עם תנועת הקיבוץ הארצי . שנהבי , שהיה ראשון העולים לארץ מתנועת " השומר הצעיר " , ראה את עצמו כחבר תנועה נאמן וכל הפעילויות הציבוריות שבהן עסק בתחילת דרכו נעשו בשליחותה של התנועה , במסגרתה ומטעמה . כך גם פעילותו בתחום התעשייה - שהיא הנושא הפותח חלק זה - אלא שסיום תפקידו ב " נעמן " התרחש בנסיבות שהולידו קרע של ממש בינו לבין הנהגת הקיבוץ הארצי . ואכן , בשני הנושאים העיקריים שבהם עסק במחצית השנייה של חייו - " יד ושם " ו " האגודה למען ירושלים " - פעל ללא קשר וללא זיקה למוסדות התנועה והמפלגה . מפעם לפעם שבה ועלתה האפשרות לשלב אותו בפעילות מטעם הקיבוץ הארצי : לעתים פנו מוסדות התנועה אליו ולעתים היה הוא היוזם והמציע , אבל על פי רוב לא הגיעו הדברים לכלל ביצוע , או לכל היותר לבשו אופי של פעילות מצומצמת וקצרת טווח . כתיבת ביוגרפיה היא משימה לא קלה ולעתים קרובות עולה שאלת מקומו של הכותב בתוך היצירה : כשמדובר בסופר או בפובליציסט , שמלכתחילה
|
|