|
|
עמוד:13
אישיותו ואופיו של שנהבי שנהבי היה בין ראשוני העולים של העלייה השלישית , ודמותו תאמה , לכאורה , את אופיה הכללי . הוא הזדהה עם עלייה זו וראה עצמו כאיש תנועת העבודה בכל רמ " ח אבריו . אולם גם בבגרותו נשאר איש תנועת הנוער , שהייתה בעיניו התגלמות של ההתלכדות מרצון , והתנדבות חופשית ואישית לאור ערכים הומניסטיים נעלים , ולא ברית פוליטית הנשלטת על ידי הנהגה תקיפה ומוחלטת . לכן לא הפך מעולם לאיש מפלגה , והיה נאמן רק לאמת חייו ולא למנהיגות " היסטורית " המקודשת בזכות אבות או למסורת אידאולוגית . הוא השתייך תמיד למחנה תנועת העבודה ונשאר נאמן לו , למרות האינדיווידואליזם שלו , וחרף העובדה שחלק על דרכיו . משום כך תמיד היה יחיד ומיוחד , שומר על דעותיו , אך אינו מעלה על הדעת פרישה או התבדלות . הוא לא היה אופוזיציונר באופיו ולא ניסה מעולם ליצור סביבו סיעה של מתנגדים להנהגה . דרך זו של ייחוד בתוך מחנה מאוחד , מלוכד וכפוף להנהגה ריכוזית , גרמה לו לקשיים רבים במשך כל ימי חייו , אך הוא הצליח להתמיד בה , כיוון שמעולם לא היה תאב שלטון ולא שאף להתבלט כמורד וככופר בעיקר . כאשר התחלתי להעלות על הכתב את תולדותיו של שנהבי , נותרו בחיים רק מעטים מבני דורו , ולכן נעזרתי רק בעדויות אחדות בעל – פה של חבריו ושותפיו לדרך . האיש המצטנע הזה לא הותיר אחריו בכתב את עיקרי השקפת עולמו וגם לא הרבה להופיע ברבים . אחרי מותו נותרו רק כמה ראיונות בעל – פה , שבהם נשאל שורה של שאלות סטראוטיפיות , שהתשובות להן לא תרמו הרבה להבנת חייו ומעשיו . לכן , רוב החומר על חייו אצור בארכיון האישי שלו שנמסר על ידו , אישית , לגניזה . לאכזבת ההיסטוריונים האיש לא כתב יומן , אלא השאיר אחריו רק כמות עצומה של מכתבים , חלקם בכתב יד בלתי – קריא , שיד הזמן כמעט השחיתה אותם כליל . בהתכתבות אינטנסיבית זאת גילה חריצות מיוחדת . הוא היה מסוגל לכתוב 30 - 20 מכתבים ביום . כיוון שנותרו רק העתקי המכתבים , עמדו לרשות ההיסטוריון העתקים אלה הטעונים פענוח , שבחלקם חסר תאריך כתיבתם ולפעמים גם נשכח שם הנמען . במכתביו של שנהבי אין כמעט זיכרונות , אלא רק רישומי–רגע שנכתבו בעת התרחשותם . לכן רוב החומר המצוי בכתב הוא סובייקטיבי , ויתרונו העיקרי בכך שהוא מהימן , שכן לא נכתב למען ההיסטוריה אלא לצורכי הרגע הדחופים , ונשמר למען קרוביו וחבריו . הנה כי כן , נאלצתי להסתמך בעבודתי על כמות עצומה של מקורות , אישיים ברובם , אבל אותנטיים . הדברים אמורים לא רק בהקשר להשקפותיו ולמעשיו של האיש , אלא גם ביחס לרגשותיו , חוויותיו וחייו האינטימיים .
|
|