הקדמה

עמוד:ז

הקדמה עבודת הדוקטור , שספר זה מבוסס עליה , נכתבה בהנחייתו של פרופ ' אברהם שפירא , איש קבוצת יזרעאל . התבוננותו הביקורתית בעבודותיי במשך זמן ממושך הצמיחו אותי מסטודנטית תמימה לחוקרת המעזה לבחון את המצע החברתי ואת הבית הקיבוצי בכלים מדעיים . המרחב הרב שאפשר לי שפירא לווה בעין בודקת ובהכוונה מדוקדקת , תנאים שאפשרו כתיבה פורה ומחדשת , הנובעת מסקרנות ומייצרת שאלות נוקבות , אך נשמעת לכללי כתיבה אקדמית . שפירא הרחיב את אופק הציפיות שלי ואף הגביה את הדימוי העצמי שלי בתור חוקרת ובתור כותבת . על כל אלה אני חבה לו תודה גדולה הן בתור היסטוריונית הן בתור אישה . פרופ ' חנה יבלונקה עודדה את כתיבת הספר הזה וראתה בו טקסט העשוי לעניין ציבור רחב . נורית ולק הקפידה על העריכה הלשונית , סלחה לקפצנותי ושימשה לי מראה לדברים . ' בית לוחמי הגטאות ' שימש בעבורי זירת מחקר מצד אחד , ובמה להצגת רעיונותיי מצד אחר . בארכיון תנועת הקיבוץ המאוחד באפעל מצאתי חומרים ואוזן קשבת לחיפושיי . מזה עשרות שנים אני חיה ביישוב קיבוצי קטן בעמק הירדן . מחקר זה היה בעבורי חוויה אנתרופולוגית וזימן לי להתבונן אל עברי האישי והקיבוצי . יש לי קשר הדוק , אינטימי ואישי עם הנושא שעסקתי בו ועם כמה מגיבורי המחקר והזיכרון . לעתים תכופות הייתי שותפה בקהיליית הזיכרון שנידונה בספר הזה ושימשתי קהל היעד שבעבורו עוצב הזיכרון . האם הצלחתי לשמור על ' ידע קר ' ? האם זכיתי להפוך את הקרבה החזקה ממכשול למנוף של הבנה ? עד כמה הייתה מעורבותי בנושא המחקר לברכה או לרועץ ? כל זאת ישפטו הקוראים . אני מודה לחברות ולחברים שענו על שאלותיי וקיבלו באיפוק את הניסיון לפרש ולהבין סוגיות מהעבר . ברקע המחקר עומדת משפחתי , ל ' מגדול ועד קטן ' . אני מודה לאמי חנה כץ , שבצד היותה נאמנת קיבוץ ללא סייג , נכונה גם לבקר , לתרגם , לפרש ולחפש ספרים ומקורות . בן זוגי אבי הלך אחריי בעקבות האהבה ומפרה אותה עד היום . לילדינו : יעל , לוטן , שירן , סתיו , נריה , מיתר ורנן , שנולדו בין שאלות למשאלות , אני חבה את הרעננות , את הסקרנות , את האירוניה ואת מדרג החשיבות . גשר , סתיו תשס " ח א "ק

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר