|
|
עמוד:
מה אפשר לומר על הערכות אמ " ן בחוכמה שלאחר מעשה ? מחד גיסא הן העריכו נכונה מכלול רחב של נושאים מרכזיים : בניית העוצמה ההרתעתית של חזבאללה ; השתלטות מוחלטת של חזבאללה על דרום לבנון ; הפיכת " חוות שבעא " ליעד " לגיטימי " לפיגועים בעיני חזבאללה ; השראה שתיתן היציאה לאלימות פלסטינית בשטחים . מאידך גיסא , הערכת אמ " ן הפריזה במידת מה , באיומים ובסיכונים הנשקפים לצה " ל וליישובי גבול הצפון מצד חזבאללה ( אך בוודאי לא הילכה אימים כפי שנטען באופן מגמתי בתקשורת ועל ידי פוליטיקאים ); המעיטה במשקל הגורמים המרסנים הפעלת פח " ע , ובפרט בלגיטימיות הבינלאומית , והתעלמה מצד " ל . אין כל ספק שתפקידו הראשון במעלה של המודיעין הוא להצביע על סיכונים . זו חובתו , והוא מילא אותה . הבעיה של הערכות אמ "ן הייתה שהן לא הצביעו על סיכויים . המוזיקה של אמ " ן הייתה כל הזמן מצעדי לכת צבאיים . האם זה נובע , בין השאר , מכך שאמ " ן כמעריך לאומי הוא חלק מצה " ל ולא חלק ממערכת אזרחית ? איני בטוח . זאת כי עיון במסמכי המוסד בנושא היציאה מלבנון ( ותפקידו כאן זניח לחלוטין ) מלמד שלמרות היותו גוף אזרחי , הערכתו לקתה אף היא בהפרזה יתרה , ומכל מקום לא הוסיפה תובנות חדשות לברק . אז כמו במחזה , להלן רשימת השחקנים המרכזיים : ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק , הרמטכ " ל שאול מופז , אלוף פיקוד צפון גבי אשכנזי , ראש אמ " ן עמוס מלכא וראש חטיבת המחקר באמ " ן דאז עמוס גלעד . לצדם שחקני משנה רבים , בכללם אורי לוברני וראובן ארליך מלשכת מתאם הפעולות בלבנון . לא נפקד גם מקומם של שחקנים זוטרים , בכללם סגן ליאת מזירת צפון . בספר 192 עמודים , והוא מלווה מפות צבעוניות ושלל תמונות . גם אם ברק יכול היה לדלג על הערכות אמ " ן , הוא היה תלוי בו בשני נושאים הכרוכים בקבלת החלטות : מטרות לתקיפה והתרעות קונקרטיות מפיגועים . האם התופעה הזאת , שבה ראש ממשלה אינו נזקק להערכות מודיעין בבואו לקבל החלטות מהותיות אופיינית רק לברק , שהיה בעברו גם ראש אמ "ן וגם רמטכ " ל , או לראשי ממשלה רבים בישראל לפניו ואחריו ?
|
|