|
|
עמוד:
וכרבים אחרים , חיכיתי לשידור ההצבעה באו ” ם . תוך כדי המתנה נפלה עליי תרדמה . לפתע ניער אותי משנתי צלצול הטלפון . היה זה משה ששון , שהיה מרכז מודיעין . ששון , שעמו קשרתי לאורך השנים חברות אמת , שירת אחר כך במשרד החוץ והיה לשגרירה השני של ישראל במצרים . הוא בישר לי כי ההחלטה התקבלה באו ” ם . מיד נסענו אל העיר העתיקה לבדוק מהן התגובות ברחוב הערבי . הכל נראה שקט , אך כעבור יומיים פרץ הר הגעש . משם נסענו לביתו של יום טוב הלמן , מורנו האהוב מתיכון בית הכרם . בישרנו לו את הבשורה המשמחת וישבנו עמו שעה קלה . “ היהודים מאזינים ! היהודים מאזינים ! ” עד כ ” ט בנובמבר היו המודיעים הערבים מקורותינו הטובים ביותר , אולם בתקופה שלאחר מכן , עם פרוץ הקרבות , נסתם מאגר המידע הזה כמעט לחלוטין , שכן המודיעים חששו להגיע לפגישות . כך החלה התקופה השנייה בפעילותנו , ובמהלכה אספנו את המידע המודיעיני בעיקר מתוך האזנה לטלפונים של המפקדות הערביות . האזנו לחילופי תשדורות בכמה מפקדות במקביל , דבר שהתאפשר הודות לכישוריו הטכניים היוצאים מן הכלל של המהנדס שלנו , עולה מרוסיה בשם גסקו . האזנות אלו היו חיוניות במהלך המלחמה . לא תמיד זרם המידע בקלות : במפקדה אחת , זו של הכוחות העיראקיים , ישבה מזכירה שעשתה לנו חיים קשים במיוחד . הייתה רודה בכל המטלפנים למפקדה : “ לא , אני לא אתן לך לדבר כי היהודים מאזינים ! היהודים מאזינים ! ” . הרבה מידע לא הצלחנו לשאוב משם , אך למרבה המזל במפקדות האחרות המודעות הערבית לביטחון קשר הייתה נמוכה מאוד , והידיעות שקיבלנו היו בעלות ערך רב . המידע שנאסף בהאזנות היה מגוון . הנאה מיוחדת הסבו לנו שיחות הטלפון של המופתי חאג ’ אמין אל - חוסייני שישב בקהיר ונהג לטלפן לאחמד חלמי באשא , חבר הוועד הערבי העליון . השניים שוחחו בטורקית עות ’ מאנית , מתוך רצון שלא יבינו את דבריהם . אולם רצה הגורל וכבר בפעם הראשונה שאלה ניהלו את שיחתם ישב בהאזנה דוד אהרונוב ( אורן ) , שטורקית היא שפת אמו , והשמחה גדולה , גם אם לא הצלחנו ללמוד מפיהם יתר על המידה בשל זהירותו המופלגת של המופתי . אחת התרומות החשובות של המודיעין למלחמה באויב הייתה הפעלת הלוחמה הפסיכולוגית . היינו מביאים את ידידי משכבר הימים אליהו נאווי , לימים ראש עיריית באר שבע , שעמו גדלתי בשייח ’ באדר , ומעמידים אותו אל מול קווי האויב עם מגבר רמקול . עד היום מהדהד בזיכרוני קולו הרועם כשפנה בערבית אל הלוחמים המתנדבים מקרב הסורים והלבנונים וניסה לשכנעם בחוסר הטעם שבמאבקם . מכ ” ט בנובמבר 1947 ואילך נהגנו , כחלק מהלוחמה הפסיכולוגית , לשדר אל האויב שידורי רדיו בשפה הערבית . מי שנהג לכתוב בעבורנו חלק מהטקסטים היה אליהו ששון , איש המחלקה המדינית של הסוכנות , שהיה בעברו עורך עיתון ערבי בדמשק והיטיב לכתוב . הוא היה מקבל את המידע המודיעיני , כותב את המסר ומוסר לקריין המשדר . כותב אחר היה שאול בר חיים , שהתמנה עם השנים לתפקיד מנהל המחלקה הערבית בקול ישראל . הוא היה עולה מעיראק , בעל ידע מופלג בלשון ובספרות הערבית ובעל כישרון כתיבה מעולה . בהכנת החומרים הסתייענו רבות בידיעותיו של משה פיאמנטה , שקנה לו שם כמזרחן וזכה בפרס ישראל בתחומו . היכרותו עם הערבים ועם אורחות חייהם הייתה לשם דבר . פיאמנטה הכיר כל אבן , כל בית וכל משפחה מוסלמית בעיר העתיקה בירושלים . לא פעם , כשהיינו צריכים לאתר אדם או משפחה מסוימים בין החומות , היינו מציבים מול פיאמנטה את מפת העיר , ולאחר שהצגנו את שאלתנו היה זה מהרהר לרגע , נוטל סיכה ונועץ אותה בדיוק במקום המבוקש . לעתים נהגנו לשדר קריאות מדומות לסוכנינו מעבר לקווים - סוכנים שלא היו ולא נבראו - ולעטר אותן במרכיבים שיגבירו את אמינותן . כך לדוגמה , לאנשי כפר יאלו שהיה ליד לטרון הייתה דרך משלהם לבטא את השם מחמד . היה זה פריט מידע שרק בני הסביבה ידעו , או ליתר דיוק , בני המקום - ומשה פיאמנטה . בהסתמך על כך שיגרנו הודעות שנראו אותנטיות ל ” סוכננו ” הפיקטיבי אבו מחמד מיאלו . התקופה השלישית בדברי ימי המודיעין במלחמת העצמאות החלה ב - 15 במאי , 1948 למחרת הכרזת המדינה . באותם ימים השתלבו חיילי הלגיון הירדני במערכה . המפקדות הערביות , שלהן האזנו עד עתה , איבדו את חשיבותן , שכן הירדנים ניהלו מעתה את המלחמה . הדבר הקשה עלינו מאוד משום שהם אומנו תחת פיקוד בריטי , היו הרבה יותר מקצועיים והעמידו בפנינו אתגר אמיתי : הצורך לפענח הודעות שהוצפנו הצפנה מקצועית . אם הדמות המרכזית בתחום המודיעין הערבי מכ ” ט בנובמבר הייתה דמותו של המהנדס גסקו , שאפשר את ההאזנות , מ - 15 במאי דרך כוכב חדש בתחום המודיעין הערבי . היה זה פרופ’ יעקב פולוצקי הידוע , מומחה לשפות עתיקות שידע עשרות שפות , כך מספרים . פרופ ’ פולוצקי סייע לנו לפענח חלק מן התשדורות המוצפנות של הירדנים . הוא היה יושב במחנה שנלר , בחדר שהוקצה לו , מוצץ את מקטרתו , מביט בהודעה המוצפנת , מהרהר שעתיים - שלוש בלי לכתוב ולו אות אחת , מפענח את ההודעה ומעניק לנו את מפתח הצופן . על הישגי המודיעין הערבי בתקופה זו כתב יצחק לויצה שהיה מפקד המודיעין , בספרו “ תשעה קבין , ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות ” : את חוד החנית של הש ” י בירושלים היוותה המחלקה הערבית והיא הייתה המחלקה העמוסה והפורייה ביותר . בראשה עמד יצחק נבון שבלט במקוריותו , בכוח השראה ובתבונת הלב שלו . היה לו צוות עובדים מצוין שידע היטב את הנושא שטיפל בו והישגיו היו רבים וחשובים . למחלקה הייתה רשת סוכנים ענפה אשר הביאה ידיעות רבות , חשובות ונכונות , אך לעתים דברים קלוטים מן האוויר . כוחו העיקרי של הצוות התבטא בכך שידע את הבר מן התבן גם אם לעתים היו הספק או הטעות בלתי נמנעים ” . יצחק נבון , נשיאה החמישי של ישראל , הוא נצר למשפחה ירושלמית ותיקה , למד במחזור הראשון של התיכון ליד האוניברסיטה , שירת באצ " ל וב " הגנה " ובשנים 1949 - 1946 עמד בראש המחלקה הערבית של המודיעין - בדרך . נבון פעל רבות לשימור התרבות העברית , בעיקר כסגן ראש הממשלה ושר החינוך לאחר כהונתו כנשיא . יהי זכרו ברוך . לערבים אוזן מאוד רגישה ; אצלנו כל אדם מדבר עברית כפי שהוא רוצה וכפי שהורגל והכל כשר , אבל אצלם אין זה כך : מתוך שמיעת אוצר המילים וההגייה הנוהגת בפיו של אדם הם יודעים לשפוט אם הוא מהצפון או מהדרום , פלאח , בדואי או עירוני . שניים מאנשיי , שאותם שלחתי לרגל במהלך תפילת יום השישי בהר הבית , כמעט שילמו בחייהם כאשר אחד מהם פלט בלי משים מילה שאיננה רווחת בניב הפלסטיני כוכב חדש דרך בתחום המודיעין הערבי . היה זה פרופ ’ יעקב פולוצקי הידוע , מומחה לשפות עתיקות שידע עשרות שפות , כך מספרים וסייע לנו לפענח חלק מן התשדורות המוצפנות של הירדנים
|
|