"הישראלים היו עיוורים למה שמכינים להם מעבר לגבול"

עמוד:

" הישראלים היו עיוורים למה שמכינים להם מעבר לגבול" קטעים נבחרים מהספר " איך הפתענו את הישראלים " , שכתב קצין המודיעין המצרי מאהר עבד אל - חמיד . הוצאת תמוז , תל - אביב , 155 עמ' ביום שישי , 6 באוקטובר , 1973 נעשו ההכנות האחרונות . אנשי המודיעין ציפו בקוצר רוח לתחילת הפעילות המלחמתית – הבחינה היחידה לאמיתות הערכותיהם – אשר הייתה עבורם מבחינת הסרת הלוט מעל סוד אותו נצרו שנים אחדות . החשש שהסוד יתגלה היה נורא . בצד האחר של הגבול הייתה התמונה שונה לחלוטין . החיים בישראל התנהלו בשאננות עצלה . הכל התכוננו ליום הצום . משקיעת השמש אותו יום ועד לשקיעתה למחרת אמורה הייתה כל הפעילות בישראל לשבות – התחבורה הציבורית , הרדיו , הטלוויזיה , הקולנוע , העיתונות , בתי הקפה . ישראל התכוננה להפוך למשך 24 שעות לגוויה דוממת . בקנטרה המזרחית היה בית מגורים צנוע בן שתי קומות . ממול , על הגדה המערבית של התעלה , ניצבה מכונית משוריינת נושאת תותח שנראתה נטושה , שכן מדף הנהג היה סגור . אולם המדף שמתחת למקלע הגוריונוב היה פתוח ומאחוריו ניצב סוכן שדיווח על מצב החלון בבית שממזרח לו . באותו בית התמקם אחד מסוכנינו המעולים . דרך הדיווח שלו הייתה פשוטה וגאונית – פרי המצאתו . הוא חילק את זגוגית החלון בחדרו לשמונה חלקים שווים , והדביק על כל אחד מהם נייר בצבע שונה . כל מרובע זכה למספר והואר לפי הצורך באמצעות פנס כיס . מהעבר המערבי אפשר היה להבחין בקלות איזה מהמרובעים מואר . המספרים מ - 1 עד 8 ציינו את דרגת הכוננות של הכוחות הישראליים בסביבה . ביום שישי , 5 באוקטובר , היה החלון פתוח . כלומר : הצבא הישראלי נם את שנתו וחולם חלומות פז . מנהיגי ישראל ומפקדי צה " ל התכוננו לסוף שבוע שקט , בתום שבוע גדוש קשיים . אותו בוקר רואיין עבור הטלוויזיה הבריטית נשר הממסד הצבאי הישראלי , הגיבור העשוי ללא חת . הוא דיבר על המעשה הנואל שעשתה ממשלת אוסטריה בהחליטה להיכנע לדרישות המחבלים ולסגור את מחנה העוליםליד וינה , לאחר שאלה השתלטו על רכבת שהובילה עולים מברית המועצות . משה דיין הודיע שבעתיד תשתמש ישראל באמצעי תרמית והונאה להברחת יהודים מברית המועצות . התעסקותו של דיין בפרשת אוסטריה , שכל מדינת ישראל הייתה כמרקחה בעטיה , מוכיחה יותר מכל כמה עיוורים היו הישראלים למה שמכינים להם מעבר לגבול . *** ערב המלחמה היו האנשים בקהיר טרודים בענייניהם . איש לא ציפה שתפרוץ מלחמה . ההתקפות הישראליות מן הקרקע ומן האוויר , על אזרחים תמימים , פגיעות אנשי הקומנדו הישראלי בביירות , התבצעו באין מפריע , למעט מחאות הנציגים הערביים באו " ם ומברקי תנחומים שנתקבלו במדינות ערב . על פני השטח הייתה החזית שקטה , אך בטנה פרפרה ורחשה כקלחת על פני השטח הייתה החזית שקטה , אך בטנה פרפרה ורחשה כקלחת רותחת . המקום היחיד בכל מצרים שבו ניכרה פעילות קדחתנית היה חדר המבצעים המרכזי של צבא מצרים , שם ישב הנשיא סאדאת . כאן תוכננה ההפתעה ולכאן זרם המידע השוטף , שהועבר מיד למפות גדולות שציירו תמונה מדויקת של שתי גדות תעלת סואץ , המעוזים הישראליים , הגדרות , שדות המוקשים , שדות התעופה הצבאיים של האויב , הסמוכים לזירת הלחימה

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר