|
|
עמוד:
אלא להשלים עוד כמה סוגיות חיוניות לאנשי המודיעין בהווה . אני סבור ששתי תופעות אלה , "קונספציה מקובעת " ויחסי עבודה מעורערים , חשובות ככל שיהיו , עלולות , מעצם הטבע האנושי , לחזור על עצמן בעתיד . מה שאסור שיחזור על עצמו , ונעדר ממסקנות העבודה , הוא הבעיה העקרונית והעמוקה יותר , שנבעה משיבוש חמור ואי - קיום נוהלי הפצה של ידיעות גולמיות לרמטכ " ל ולדרג המדיני . זאת כפועל יוצא מתפיסה מעוותת של תפקיד ראש אמ " ן ומחויבותו כלפי הרמטכ "ל והדרג המדיני . גלבוע תיאר בהרחבה ולעומק את הטיפול שנעשה בידיעת יחמור , אבל הסתפק במה שנעשה בד ' אמות המחקר וההערכה : ההתלבטות בין צמרת המחקר וראשי הענפים הרלוונטיים באשר לאמינות המקור , לדיוק פרטי הידיעה , לערך המוסף העולה ממנה , ובעיקר בהתייחס לשאלת השאלות - כן או לא מלחמה . שתי הפרשנויות בטיוטת לקט המודיעין ( שהפצתו עוכבה ) לא הצביעו מפורשות על " מלחמה מיידית בשער " ( כמתבקש מפינוי המשפחות הבהול ) . פרשנות אחת גרסה שפינוי המשפחות היה צעד סובייטי שנועד להרתיע את המצרים והסורים מיוזמת פתיחה במלחמה ( יוזמה שעליה נודע לרוסים ) . הפרשנות השנייה העריכה שהערבים הם שדרשו ביוזמתם את פינוי הסובייטים ממדינותיהם , בשל חיכוך חריף עמם , והם שהעלו את נושא המלחמה כעילה להרחקתם ממצרים ומסוריה . כמו כן ישנה החלטתו של ראש אמ " ן לעכב את הפצת הלקט , שכן הסביר לו המחקר כי המקור לידיעה אינו אמין , ואין זה מנוהגו לדווח לרמטכ " ל מידע לא אמין . הטיפול של אמ " ן בידיעת יחמור בסופו של דבר הגיע ידיעת יחמור , שהופקה ב - 5 באוקטובר בסביבות השעה , 15 : 00 לידיעת הצרכן העיקרי של המידע - הרמטכ " ל דוד אלעזר - ב - 6 באוקטובר ( יום פרוץ המלחמה ) בשעה . 07 : 05 כלומר : כ - 16 שעות לאחר קליטת המברק , וכ - 14 שעות לאחר שהתקבל במרכז הדיווח של אמ " ן בתצורה של לקט מודיעין ( לא ברור אם הרמטכ " ל ראה את הידיעה בתצורתה הגולמית , ומתי ) . בשעה זו כבר היה בידי מקבלי ההחלטות המידע שסיפק מקור המוסד " המלאך " , אשרף מרואן , אודות המלחמה העומדת לפרוץ בו ביום . מידע זה הופץ לגורמים בכירים בתצורתו הגולמית , בלא שעבר מבעד למסננת מחקרית , כפועל יוצא מתפישת עבודה עקרונית 1 והוא שיצר את השינוי בתודעת הקברניטים ( לא כולם ) , שהמציאות עומדת להשתנות בשעות הקרובות . בנקודת הזמן הקריטית המדוברת , הם כשלו פעמיים : האחת , כשלא הבינו את משמעות ידיעת יחמור על רקע תמונת המודיעין הכוללת , והשנייה , כשהערכת המציאות ככזו העומדת על סף שינוי דרמטי גובשה על יסוד ידיעה גולמית אחרת - לא ממקורות אמ " ן , ללא מעורבותו ובניגוד לקו המחקרי שהוא הוביל משום שייחסתי חשיבות ודחיפות רבים מאוד לפגישה עם המקור , היה עליי להתאים את עצמי ולהיענות ללוח הזמנים שהוא קבע לטובת הפגישה , שכן אחרת , ספק אם הפגישה הייתה יוצאת אל הפועל , ואם ניתן היה להצביע על מועד המלחמה ולאמת פרטים נוספים אודותיה ראש אמ " ן ומחלקת המחקר , שהייתה מופקדת מטעמו על פענוח המציאות באמצעות מיצוי ידיעות המודיעין , היו אמורים לסייע לקברניטים לחשוב על העתיד ולקבל את ההחלטות הנכונות . אבל בנקודת הזמן הקריטית המדוברת , הם כשלו פעמיים : האחת , כשלא הבינו את משמעות ידיעת יחמור על רקע תמונת המודיעין הכוללת , והשנייה , כשהערכת המציאות ככזו העומדת על סף שינוי דרמתי גובשה על יסוד ידיעה גולמית אחרת - לא ממקורות אמ " ן , ללא מעורבותו ובניגוד לקו המחקרי שהוא הוביל . ניתן רק לשער מה היה עולה בגורלו של דיווח " המלאך " אלמלא הופנה ישירות לקברניטים . מה היה אפוא הערך המוסף של טיפול אמ "ן בידיעת יחמור , מעבר להפקת הידיעה עצמה ? בדיעבד , ברור שהוא היה אפסי , ולא זו בלבד אלא שהוא גרם להפסד זמן קריטי , יקר מפז , שחלף עד שנפל האסימון אצל מקבלי ההחלטות . ועוד אוסיף ואומר שאנשי יחידת האיסוף שהפיקה את הידיעה הנ " ל ( ו " פיצחה " את הצופן שבו נשלחה ) , היו משוכנעים ש " הנה המברק על המלחמה " , וכפי שכתב עמוס גלבוע : "יואל ( בן פורת ) , ( ראובן ) ירדור ואריה ( בנטוב ) היו משוכנעים כי היחידה הצליחה להעביר 'ידיעת זהב ' מתריעה , הנותנת את ההסבר המיוחל לסיבת הפינוי הבהול של משפחות המומחים הרוסים - סוריה ומצרים יוצאות למלחמה " . במוסד , לעומת זאת , " הכלל הנהוג שהוטמע בקרב עובדיו הוא להפיץ כל ידיעה שמתקבלת כלשונה , מבלי לעכבה או לשלבה בידיעות אחרות . הכלל הוא שהידיעה לא נועדה לנו , אלא למי שאליו תופץ ... אתה שומע מה המקור מספר , לפעמים אף הוא מטיל ספק אם הדברים יתקיימו , לפעמים הידיעה שלו אינה שלמה - ולמרות זאת אתה חייב לאתר בשלל הדברים שהוא אומר את העיקר , ולהעביר אותו למי שלאוזניו הוא נועד . האפשרות שידיעה לא תתממש כפי שמקור דיווח , או שלא תתגשם בכלל , קיימת תמיד בתחום איסוף ידיעות מודיעיניות . תפקידה של הערכת מודיעין הוא למצות את הידיעה באופן שחוסר הוודאות שבה יצומצם למינימום האפשרי , אולם בשום אופן אסור להתעלם ממנה , ובייחוד אם מדובר בידיעה המתריעה בעניין מלחמה " . בשני מקרים קריטיים כך פעלתי בזמן אמת : בידיעת " המלאך " ב - 5 באוקטובר ובידיעה ממקור אחר ( גם הוא אינו בין החיים ) ב - 12 באוקטובר , שגרמה לשינוי במועד צליחת התעלה על ידי צה " ל . בעניין זה ראוי לבחון את אופן הטיפול בדיווח החלקי והמקוטע שהתקבל מ " המלאך " ב - 4 באוקטובר , שלפיו ביקש המקור מראש המוסד צבי זמיר
|
|