|
|
עמוד:
החברה השנייה ששיגרה לוויין מסחרי ברזולוציה גבוהה היא אימג ' סאט הישראלית שכיום בבעלות עיקרית של התעשייה האווירית . החברה שיגרה את לוויין EROS A עם רזולוציה של כ - 1 . 8 מטר , קרוב משפחה קרוב של " אופק " 3 של מערכת הביטחון . הלוויין הישראלי מתוצרת התעשייה האווירית היה מתקדם מבחינה טכנולוגית בעיקר ביחס הביצועים שלו מול המשקל הנמוך ( כ - 250 קילו , לעומת 750 קילו של הלוויין האמריקאי , IKONOS למשל ) . מועדון החברות שהציעו הדמיות ברזולוציה של 1 מטר ומטה לשוק המסחרי היה מצומצם מאוד . תחילה היו רק שתי החברות האמריקאיות , שכאמור התמזגו , לאחר מכן הצטרפה החברה הישראלית ( עם הלוויין EROS B ברזולוציה של 70 ס " מ ) ואז הצטרפו הצרפתים , עם לווייני , P leiades הקוריאנים עם לווייני , Kompsat הספרדים עם לוויני , Deimos הסינים ועוד היד נטויה . במקביל התפתחו אפליקציות לשימוש חופשי מבוססות הדמיות לוויין לכל דורש כמו Google Earth ותשתיות למערכות ניווט אזרחיות . אלה הביאו לתודעת ההמונים המחשה של מה שניתן לעשות עם תוצרי חישה מרחוק , וחיזקו את הדרישה למידע באיכות גבוהה בזמני תגובה קצרים . פיתוח בשני כיוונים בעת האחרונה מתחוללת סוג של מהפכה בתחום לווייני הצילום . חלק מהלוויינים הם במשקל של כמה מאות קילוגרמים , מה שמכונה "מיני לוויינים " , אולם יותר ויותר חברות צצות עם פיתוחי לווייני מיקרו וננו . הכוונה היא ללוויינים שמשקלם מקילו אחד ועד 50 ק " ג וגודלם כקופסת נעליים ולמטה מזה . התחזית היא כי עד שנת 2020 ישוגרו למעלה מ - 2 , 000 לוויינים כאלה לחלל . הלוויינים משוגרים לרוב בקבוצות ומאותו משגר . זהו תהליך שמזכיר קצת את התהליכים בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים ( כטב " מים ) , שגם בהם יש פיתוח כפול : מצד אחד של כלים גדולים בעלי כושר נשיאה , ומצד שני כלים קטנים להפעלה מקומית , ממש כמו זבובים על הקיר . בתחום הלוויינות ימשיכו החברות לבנות לווייני צילום כבדים . כך למשל הלוויין של חברת DG האמריקאית , , World View 3 שוקל לא פחות מ - 2 . 8 טון . אלה יציעו רזולוציות גבוהות במיוחד של עשרות ס " מ בודדים , עם דיוקי הצבעה וקצב ספיקת שטח פנטסטיים . במקביל מפותחים לווייני המיקרו והננו עם רזולוציות הנעות סביב מטר אחד וביצועים מספקים בהחלט עבור אפליקציות רבות . פרמטר נוסף בעל חשיבות ללווייני הצילום הוא ה - - Revisit time מרווח הזמן שבו ניתן לצלם את אותה הנקודה על כדור הארץ . כדי לקצר את הזמן הזה המשתמשים נוטים להישען על קונסטלציה של לוויינים , שיכולים להיות מסוגים וגדלים שונים . היתרון הבולט של לווייני המיקרו והננו הוא מחירם הנמוך לעומת הלוויינים הגדולים , מה שמאפשר שיגור של לוויינים רבים ושמירה על רצף ועל isitRev time קצר במיוחד . כשיש סנסורים רבים בחלל ויכולת לצלם כל נקודה בזמן כמעט אמיתי , נוצר היצף של חומר גולמי הנקלט בתחנות הקליטה . יותר ויותר תחנות הופכות להיות רב - משימתיות . משתמשי קצה בעצם אינם מעוניינים בחומר הגולמי , אלא בתוצר ספציפי שמעניין אותם . אלה יכולות להיות אפליקציות בתחום החקלאות , התשתיות , הניטור הימי ואף ביטחון ומודיעין . יותר ויותר חברות בתחום נכנסות לשוק של שירותים ולאו דווקא של מכירת הדמיות . במצב זה , הלקוחות , כולל אלה הממשלתיים , הביטחוניים והאזרחיים , נהנים ממבחר עצום של ספקי הדמאות ושירותים . המחירים , בהתאם להיצע , יורדים , וכל דורש יכול להשיג הדמיות ברזולוציה גבוהה של כל נקודה על פני הגלובוס ששיש לו עניין בה . לאור זאת , צריך לשקול כנראה להפנות את שלטי " שטח צבאי אסור לצלם " כלפי מעלה , לשמים . נמל ביירות . ( - Google Earth צילום מסך ) התחזית היא כי עד שנת 2020 ישוגרו למעלה מ - 2 , 000 לוויינים לחלל ננו - לוויין במשקל זעיר
|
|