|
|
עמוד:
מקומות , ולשנות מיקום . ההתמקדות הגאוגרפית עלולה לפספס את כל הסיפור . אנחנו נדרשים להסתכלות חוצת גבולות גם במובנים פיזיים וגם במובנים קונספטואליים , והיכולת לחלק את קהילת המודיעין , מי אחראי למה , הפכה הרבה יותר קשה . יש חלוקה כזו וחשוב מאוד שהיא תהיה מוגדרת ויהיה ברור מי מוביל בכל מקום . אנחנו עדיין מדברים במונחים של ' אני פה ואתה פה ' . יותר חשוב היום להגיד ' איך נפעל שנינו ביחד ' . המונח ' שיתוף פעולה ' אינו מספק היום . בעידן הפוסט - טכנולוגי צריכים לדבר על פעולה משותפת . לא מספיק להגיד ' אני יצרתי יכולת , אתה יצרת יכולת - בוא נתחבר ונפעיל אותן במשותף ' . מנגד , פעולה משותפת פירושה לבחון מראש יחד את המציאות ולבנות יחד את היכולות . לשם עלינו לחתור . לעניין המעריך הלאומי . יש בקהילת המודיעין שלושה ארגוני מודיעין בלתי רגילים עם יכולות נפלאות . הם שונים מאוד זה מזה , ואסור לנו לשאוף שיידמו יותר זה לזה . האחריות של המוסד והשב " כ יכולה להיות נושאית , משימתית , פרשייתית במובנים רבים . אמ " ן יכול לפעמים לקבל סוג אחריות כזו אבל בסופו של דבר , עליו להסתכל על התמונה הכוללת . זה נובע מכך שמדינת ישראל עדיין נשענת על הצבא כמענה מרכזי למצבי קיצון . אמ " ן הוא גוף מודיעיני שלא יכול לייצר לעצמו אי - רציפות . לא בזמן , לא במרחב ולא באף ממד אחר בהסתכלות שלו . במובן הזה הוא אכן המעריך הלאומי . ראשי מוסד ושב " כ בעבר יכלו להחליט שבתקופה מסוימת לא יעסקו בנושא כזה או אחר . צה " ל , וכנגזרת מזה אמ " ן , יכול להחליט על תעדוף הנושאים שבהם הוא עוסק , אך אינו יכול להפסיק לעסוק בנושא כלשהו . במודיעין אנחנו צריכים להסתכל הרבה יותר על מכלול , כך שהיקף הפעולה המשותפת בתוכו חייב להיות בעלייה . וכאן נכון לדבר על המל " ם . יש איזו אמירה שנונה , הומוריסטית , על הארגונים השונים בקהילה , איך הם רבים בעת השירות , משנים את הפוזיציה כשהם במל " ם ולבסוף – על קיר הזיכרון – כולם מצטופפים יחד . לעמותה יש משקל גדול מאוד . אנחנו רוצים לשקף לאיש המודיעין שאנחנו ארגונים שמשתנים עם הזמן ומתאימים את עצמנו לאתגרים . אם איש אמ " ן , מוסד או שב " כ שפעל לפני 40 שנה יבוא לבקר אצלנו , הוא יראה שאנחנו שונים מהתקופה שהוא היה בשירות . כי העולם השתנה , המזרח התיכון השתנה . מנגד יש הרבה דברים שאנחנו רוצים לשמר בעולם הערכי , היצירתי , של התעוזה והתחכום , שאנחנו רוצים להשתמש בהם כמודל . לפני חודש ישבתי עם צבי זמיר , שהיה ראש המוסד במלחמת יום הכיפורים . מבחינתו , זה היה אתמול . צריך לראות איך האנשים הללו רבו בלהט לא פחות גדול משלנו לפני 30 שנה - ולקחת מזה משהו . לבנות משהו ביחד . בזכות ההסתכלות הזו על העמותה , שיש בה שני דברים מאוד יפים : האחד , שיתוף בוגר ונינוח בין הארגונים , והשני , הזיכרון במובן של הלמידה ממנו ושל השכול . יש לנו קווים שנקטעו במותם של אנשים , ואנחנו רוצים שהם ימשיכו אתנו באופן אחר , בהשפעה של מורשת ותודעה . העמותה במל " ם נותנת משהו מיוחד לאנשי ארגוני המודיעין בהיבט הזה , השתייכות למקום בעל עבר והווה , שיש לו עתיד . לכן צריך להסתכל אחרת על עניין ' המעריך הלאומי ' . אם ראש המוסד יאמר לי , ' שמע , המושג של ' המעריך הלאומי ' לא רלוונטי ' - לא אקדיש אפילו חמש דקות בפ " ע להתווכח על זה . אני מבין מה הוא אומר ולמה הוא אומר . אבל מבחינתי אני חייב להסתכל על התמונה מתוך הצרכים של צה " ל " . אמ " ן הוא גוף מודיעיני שלא יכול לייצר לעצמו אי - רציפות . לא בזמן , לא במרחב ולא באף ממד אחר בהסתכלות שלו . במובן הזה הוא אכן המעריך הלאומי . ראשי מוסד ושב "כ בעבר יכלו להחליט שבתקופה מסוימת לא יעסקו בנושא כזה או אחר . צה " ל , וכנגזרת מזה אמ " ן , יכול להחליט על תעדוף הנושאים שבהם הוא עוסק , אך אינו יכול להפסיק לעסוק בנושא כלשהו צילום לוויין ( Google Eatrh ) של האזור : ישראל-ירדן - לבנון - מצרים . " אנחנו נדרשים להסתכלות חוצת גבולות גם במובנים פיזיים וגם במובנים קונספטואליים"
|
|