|
|
עמוד:10
המכונן והטראומטי של היהודים , שלו ערך אוניברסלי וגלובלי . לפיכך , השיח הזה מעורר זעזוע בכל פעם שמתברר שהפלסטינים אינם יודעים די על השואה ואף אינם מעוניינים לדעת עליה , אך מנגד , במסגרת השיח הזאת היהודים אינם מחויבים ללמוד על הנכבה ולעסוק במשמעויותיה . שיח השואה היהודי והגלובלי מהסוג הזה יכול להיות סובלני לאזכור הנכבה אם הדבר נעשה בהתאם לכללים ההיררכיים של השיח . אולם לעתים אף עצם העיסוק בנכבה , שבעטייה דורשים הפלסטינים את זכות השיבה של הפליטים ותביעות פוליטיות אחרות שנראות בעיני יהודים רבים כחותרות תחת עצם יהדותה של מדינת ישראל , נתפס כחילול זכר השואה ולעתים אף כביטוי של אנטישמיות . חלק ניכר מהציבור הפלסטיני דוחה שיח זה בטענה שהוא חד צדדי . רבים מהפלסטינים סבורים כי בסופו של דבר זיכרון השואה שנארג אל שיח מהסוג הזה הוא מעין הון סמלי התומך בעמדה היהודית ציונית מפני שהוא מצדיק , ולו בעקיפין , את הקמת מדינת ישראל ; מכיוון שהוא מחייב אמפתיה מיוחדת כלפי העם היהודי וכלפי קורבנות השואה ; ומאחר שהוא מייחד את שואת היהודים מכל שאר אירועי הקטסטרופה שהתרחשו בעולם כאירוע בעל משמעויות היסטוריות אוניברסליות . תחושות אלה עומדות ברקע הנטייה של חלק מהפלסטינים להכחיש באופן מלא או חלקי את התרחשותה של השואה ולראות בה מניפולציה ציונית . עם זאת , יש פלסטינים אשר רואים גם במסגרת זו אתר ראוי לשיח יהודי –ערבי משותף . כזה הוא למשל האב אמיל שופאני מנצרת , אשר עוסק בהנחלת מורשת השואה לפלסטינים בישראל ואף הוביל מסע משותף של ערבים ויהודים למחנות ההשמדה בפולין . על עבודתו זכה האב שופאני ב 2003 בפרס אונסק " ו לחינוך לשלום , וכן בכמה פרסים מטעם מדינת ישראל ומטעם ארגונים יהודיים . בהקשר זה ראוי לציין שהאב שופאני רכש את השכלתו האקדמית והתיאולוגית בצרפת , ושם התוודע גם לנושא השואה ולמרכזיותה בתודעה האירופית . זו הייתה אפוא המסגרת הראשונית להקמת הקבוצה . אולם שיח היררכי זה , גם אם הוא מתקיים מתוך רצון טוב ומתוך כנות מן הצד היהודי , לא יכול היה לשמש מסגרת ראויה לקבוצת מפגש שוויונית . ב . שיח ישראלי אזרחי כבר במהלך הדיונים הראשוניים על הקמת קבוצת המפגש הוחלט שהמסגרת הדיסקורסיבית שתוארה לעיל אינה מתאימה כיוון שהיא יוצרת אי שוויון מובנה בין בני שני הלאומים . נקבע אפוא שיש לנסות ולבסס עבור הקבוצה מסגרת קונספטואלית שוויונית יותר . מסגרת זו גם הייתה הבסיס ל " קול קורא " שנשלח לכותבי המאמרים שקובצו בספר זה . מסגרת שיח זו קרובה לשיח היהודי והגלובלי שתואר לעיל אך נבדלת ממנו בכמה היבטים עקרוניים .
|
|