|
|
עמוד:11
מבוא מהפכת הענוות היתה מן הצנועים והמיוסרים שבתהליכים המהפכניים שאירעו בציונות וביישוב היהודי בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה , 20 אך גם מן המעמיקים ומאריכי הימים מביניהם . רחל כצנלסון רובשוב ( שז " ר ) , שהיתה ממעצבות השיח האינטלקטואלי של התרבות העברית הציונית חלוצית ונמנתה עם הפעילות הבכירות במועצת הפועלות ובתנועת העבודה , קבעה ב : 1937 " האהבה המיוחדת של התנועה אל רחל מיוסדת במידה רבה על הביטוי שנתנה לנפש האישה " . כוונתה היתה למשוררת רחל בלובשטיין , שכמסיחה על פי תומה כתבה בשנת : 6192 " לא שרתי לך , ארצי , / ולא פארתי שמך / בעלילות גבורה , / בשלל קרבות " . גבורת הצבאיות הכובשת לא נמנתה עם הדגלים הרעיוניים שהניפו נשים בתנועת העבודה . עם זאת , כפי שמציין ההיסטוריון מוקי צור , " בין קוראיה של רחל היו שראו בה מעין מריאן , האישה המסמלת את המהפכה הצרפתית . דווקא שיריה המינוריים סימלו לרבים את המהפכה שבה האמינו , שלא יכולה אלא לדבר בענווה , כי היא מהפכה של מגשימים " . השיר " אל ארצי " הוא אולי המשפיע שבשירי רחל הנמנים עם ז ' אנר זה , והוא מהפכני ולוחם בדרכו האנושית והפיוטית , הייחודית והחרישית . מודגשת בו הענווה כעמדה סובייקטיבית , שאינה פסיבית דווקא . הלך הרוח המהדהד מן השיר משקף במידה רבה את דרכן של המגשימות , שחפצו לצרף את תחום הביטחון אל מכלול פועלן בהגשמת הציונות . ההליכה אחר העקבות שהן הותירו במרחב הציבורי היא עניינו של מהפכת הענוות . המהפכנות הציונית סוציאליסטית הנשית , שאחד מנדבכיה עומד במרכזו של ספר זה , נמנתה עם גילויי התמורה בחיים היהודיים שהתרחשה על אדמת ארץ ישראל בימי היישוב . המהפכנות הנדונה היתה רבת פנים . מוטיב בולט בה היה להערכתי הקניית ממדים עדכניים לענווה כתכונה ורגש אנושיים , שהקרינו על התנהלותן ואופני תפקודן של נשים בשיח ובחיי הציבור באותה תקופה . הנקיטה בדפוס הענווה , שפורמלית וחיצונית נבעו ממנו שתיקה , גאוותנות ויוהרה מרוסנים עד דכא וטשטוש כישורים ייחודים , אפשרה שחיקה איטית אך מתמדת ובעלת שאיפות מרחיקות לכת של הרגלים ומסורות קיום מגדרי שהתקדשו במרוצת הדורות לכלל הלכות מחייבות שאין בלתן . ביטוים התנ " כי הפופולרי של ההלכות הללו , הספוג בתודעת ובהרגלי הקיום של בני הדור היה " כל כבודה בת מלך פנימה" ( תהלים , מה , . ( 14 הענווה של נשות תנועת העבודה הצטיירה כמצטנעת , כבלתי מאיימת וכהולכת בקטנות . אולם היא שירתה את הנשים שיעמדו במוקד דיוננו במודע ושלא במודע , בחתירתן ליהנות מתוצרי השינויים הרדיקליים שנגזרו ממנו כמעט בהיסח הדעת . דפוס זה שימש אותן בחיפושן אחר יצירת סינתזה חדשה בין הלך הרוחות המהפכני , הפורץ גבולות והשואף לעצב מן היסוד את המציאות האנושית והיהודית , שאפיין את בני הדור שבו נעסוק - גברים ונשים גם יחד , לבין
|
|