ב. גיאוגרפיה מוסרית

עמוד:13

וקוגניטיבית , והיא מושתתת על מערך טיעונים ונימוקים " אתיים חרישיים" המייצרים , משעתקים ומגבים סוגי שיח ופעולות של המדינה מבחינה מוסרית ופוליטית ( . ( Shapiro 1994 , 41 מייקל שפירו מראה כיצד התהוות המפה הגיאופוליטית וההתערבות של מדינות בטריטוריות אחרות נעשו טבעיות כל כך עד שרק באמצעות ניתוח ביקורתי אפשר לחשוף את מנגנוני ההבניה הגיאופוליטיים ( שם , . ( 57 אם כך , המסגרת המתודולוגית של הספר היא ניתוח תהליכים שבהם מנגנוני המדינה מבנים את הגיאוגרפיה המוסרית מלמעלה . בספרות הקיימת אי אפשר לנתק את הדיון בגיאוגרפיה המוסרית מן ההקשר הקולוניאלי ( , ( DeRogatis 2003 אולם תיוג בלתי זהיר של הגיאוגרפיה המוסרית של ישראל באפריקה כ " קולוניאלית " יציב מכשול תיאורטי ומתודולוגי . מרבית הכתיבה על הנושא עוסקת במקרים שבהם התבנית הקולוניאלית ( היסטורית , גיאוגרפית , כלכלית ) ברורה מאליה ; בחינת היחס בין ישראל לאפריקה מעלה את השאלה אם את הגיאוגרפיה המוסרית של ישראל באפריקה אפשר להסביר באמצעות התבנית האימפריאלית המוכרת , קרי מערב לעומת מזרח , עולם ראשון לעומת עולם שלישי . בספר אני דן בסוגיה זו ובוחן חלופה תיאורטית - התבוננות בדברים מנקודת מבט ניאו קולוניאלית , המדגישה את " הופעתו המחודשת של הקולוניאליזם באופנים אחרים " , כדברי אלה שוחט ( . ( 287 , 2001 לענייננו חשובה מכך הדרך שבה נקודת מבט זו יוצרת " מערכות רחבות של הגמוניה גיאופוליטית" ( שם ) . באמצעות חלופה זו אני מבקש לברר אם ניתן להבין את אפריקה בישראל ואת ישראל באפריקה בראייה רחבה ממיפוי של יחסי הכוחות בין הקולוניאליסט לנתין הקולוניה , ובין מרכז לפריפריה . את גיבושה של גיאוגרפיה מוסרית לא ניתן לנתק גם מן הדיון באוריינטליזם - המונח שטבע אדוארד סעיד לתיאור גישת המערב לאוריינט - גישה המשלבת בו זמנית תהליכי אקזוטיזציה של המזרח והגזעתו . חשיבות שדה הידע של האוריינטליזם בהקשר שלפנינו היא בתרומתו להתהוותה של מודעות גיאופוליטית לחלוקה הלא שוויונית של העולם לשני חלקים - המערב והמזרח - באמצעות מגוון רחב של טקסטים מדעיים , ספרותיים ואסתטיים הפועלים ליצור הנגדה ( מזרח – מערב , הם – אנחנו ) בין הגיאוגרפיה המדומיינת לארץ המוצא . על גיאוגרפיה זו הבנו האירופים את ההיגיון שביסוד הקולוניאליזם ואת הצדקתו . כך הייתה ההשפעה של המרחב והגוף הילידי זה על זה לתהליך דו כיווני : הטריטוריה מסגרה את " הטבע הביולוגי " של הגוף הילידי , והגוף הפך למסמן של המרחב . מהיגיון זה צמח " תסביך העליונות האימפריאלי " ( , ( Balibar 1991 שבעטיו הפך פרויקט ההתפשטות האירופי ממפעל טריטוריאלי גרידא ליוזמה של שליטה מתרבתת .

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר