|
|
עמוד:167
הדברים שנשאו ד״ר רימון וד״ר ג׳ייקובס במושב זה מובאים בחלק א׳ של הדוח . בראש המושב השני ישב מר אלי הורביץ , שהציג את הגרסה העכשווית למימרה הידועה : חנוך לנער על פי דרכו . לדבריו קיימת כיום דרישה מהמורה וממערכת החינוך לחנך את הנערות והנערים בסביבה מתפתחת , טכנולוגית , לנצל את יתרונותיה ולהשתמש בה באופן מושכל . בישראל , אף שהיא מדינה קטנה יחסית , מתפתחת תעשייה טכנולוגית שכולה מוכוונת הישגים ויעדים חינוכיים . נציגים של יצרני תוכן פדגוגי - דיגיטלי העובדים בשנים האחרונות בשיתוף פעולה עם משרד החינוך השתתפו במושב והציגו בו את העשייה הייחודית שהם מפתחים ומיישמים , תוך התייחסות לשאלות אלו : כיצד הטכנולוגיה יכולה לסייע להוראה המותאמת לצרכים וליכולות של כל תלמיד ? כיצד הטכנולוגיה בארץ יכולה לסייע לפיתוחם המקצועי ( המעשי ) של מורים ? כיצד הטכנולוגיה יכולה לסייע למנהל בית ספר לנהל את ההוראה והלמידה ? כיצד הטכנולוגיה יכולה לסייע להורים למלא תפקיד פעיל ומועיל בלמידה של ילדיהם ? כיצד השוק הפרטי והממשלה יכולים לסייע לעידוד תעשיית הטכנולוגיה בחינוך בישראל ולהסתייע בה ? מר שרון גרינברג , מנהל יחידת טכנולוגיות אינטרנט במרכז למו״פ והכשרה של רשת אורט ישראל , הציג את השותפות של המורים בפיתוח התוכן התוכני - פדגוגי של הרשת , את הפיתוח המקצועי של המורים , שעבר לרשת ומאפשר למורים ללמוד באופן גמיש מביתם , ואת מערכת הנתונים הממוחשבת והמקיפה שפיתחו באורט . רשת זו זמינה לכל הסגל המינהלי והפדגוגי , ומאפשרת לקבל נתונים בזמן אמת ולעצב לפיהם את מדיניות החינוך הבית -ספרית והכיתתית . כמו כן הרחיב מר גרינברג בדבריו על בית הספר העתידי _ מיזם שמפתחים בימים אלו ברשת אורט על מנת לתת מענה לצרכים הייחודים של בית הספר בעידן הנוכחי . גב׳ גילה בן הר , מנכ״לית מטח ( המרכז לטכנולוגיה חינוכית ) , תיארה בדבריה את האוריינות הדיגיטלית -ויזואלית החדשה המשמשת ללמידה מרחוק ומאפשרת יכולות חדשות ומגוונות , שבמסגרתן הלימוד והקריאה הופכים לתהליכים אקטיביים , מתאפשר שימוש בסימולציות המקרבות את הנלמד אל הלומד , מתאפשרת הוראה בעזרת מומחים , והילקוט המסורתי הופך לילקוט דיגיטלי . גב׳ בן הר הציגה את השינוי המתרחש בהרגלי הקריאה והכתיבה ואת הדרישות ששינוי זה מטיל על מורים ועל מפתחי תכנים דיגיטליים . כן הציגה את דרך המעקב הממוחשבת המאפשרת לקובעי התהליך החינוכי בבתי הספר להיעזר בנתוני המערכת החינוכית בזמן אמת . גב׳ שרית ברזלי , מנהלת מחלקת הפיתוח הפדגוגי של עמותת סנונית לקידום החינוך המתוקשב . גב׳ ברזלי הציגה את מודל ״החדשנות המשבשת״ כגורם המסביר שינויים שמתחוללים בעידן התקשוב הנוכחי ואת השלכותיהם . החדשנות המשבשת החדשה מציעה פתרון של למידה והתייחסות פרטניות בהתאם לשונות שבין תלמידים , וגוררת פיתוח של פלטפורמות וכלים ליצירת תכנים לימודיים ופיתוח של רשתות וקהילות שיאפשרו למורים לשתף בתכנים אלו ( פלטפורמה כזו כבר קיימת בסנונית ) . את דבריה סיימה בהעלאת שאלות המחייבות התייחסות ושיש להן השפעה על ההתפתחות בשדה התקשוב החינוכי בארץ , בהן שאלת ההערכה של תכנים מתוקשבים , שאלת יכולתם של כלל המורים להשתלב בחדשנות ונושא זכויות יוצרים . הדובר האחרון במושב היה מר דובי וייס , המייסד הפדגוגי של ״עת הדעת״ והמדען הראשי של החברה . מר וייס עמד על הקשיים העומדים לפני המערכת ולפני המורים ביישום פדגוגיות מבוססות טכנולוגיה , ולאורם הסביר את מהות פעולתה של ״עת הדעת״ , המציעה פתרון כוללני ומקיף למערכת . פתרון זה מכיל תכנים בעלי היגיון פדגוגי , כלי תוכנה המאפשרים למורים להתבטא באופן ייחודי המתאים להם , ותוכנת ניהול המאפשרת לעדכן את בעלי התפקידים ולקבוע מדיניות פעולה לנוכח נתוני המערכת , בזמן אמת . את יישום הפתרונות הדגים וייס באמצעות סרטון .
|
|