|
|
עמוד:150
בהשלכות הערכיות של שינויים אלו . חינוך בהכרח עוסק בשאלות ערכיות , וזאת משתי סיבות : ראשית , לדרכי החינוך וההוראה יש השלכות ערכיות . האווירה בבית הספר , היחסים בין המורים לתלמידים ובין התלמידים לבין עצמם , הדרישות הלימודיות והאקלים האנושי _ כל אלה ערכים חינוכיים שאי - אפשר להתחמק מלהתמודד עמם בשנים שבהן התלמידים שוהים בבית הספר . שנית , הצבה של מטרות החינוך היא קביעה ערכית על עצם דמותו של הבוגר הרצוי ושל המציאות החברתית שאנו שואפים אליה . אולם המחקר המדעי לבדו , המשמש מקור הסמכות של האקדמיה בכלל ושל ועדת המומחים בפרט , אין בכוחו לספק תשובות לשאלות ערכיות . המחקר האמפירי עשוי לסייע לנו לקבל החלטות נבונות על ידי כך שהוא מביא לידיעתנו מה קיים , מה אפשרי ובאילו מחירים , אבל אין הוא יכול לומר לנו מה ראוי . לכן החליטה הוועדה לפנות לציבור הרחב ולשמוע את הקולות השונים הנשמעים בחברה הישראלית בדבר מקומם הראוי של ערכים ושל חינוך לערכים במערכת החינוך בישראל . בסוף ינואר 2012 פורסם באמצעות העיתונות קול קורא לכתיבת ניירות עמדה , ובו הצבנו שלוש שאלות : אילו ערכים צריכה מערכת החינוך הישראלית לטפח בקרב התלמידים הלומדים בה ? מה צריך להיות מקומם של ערכים אלו בסדרי העדיפויות החינוכיים הלאומיים ? כיצד ראוי להנחיל ערכים אלו ומהן ההשלכות לגבי שיפור המערכת ? ביקשנו מהמשיבים להתייחס ככל האפשר למחקר האמפירי ולציין בפירוט על אילו מחקרים הם נסמכים . ההיענות לפנייה הייתה רבה , ובמידה מפתיעה גם נלהבת . קיבלנו עשרות פניות ממחנכים וממוסדות חינוך , מאנשי אקדמיה ומהציבור הרחב . עם הכותבים נמנים מורים ומחנכים , רבנים , חוקרים , מורי מורים ופעילים חברתיים . בתוכם תמצאו דמויות ותיקות ובולטות בשיח החינוכי בישראל ולצדן גם קולות חדשים . ניירות עמדה אלו שימשו את חברי הוועדה בדיוניהם וסייעו להם לפתח ולגבש את עמדותיהם . אולם , כאמור , כללי העבודה של הוועדה מחייבים להתמקד במחקר האמפירי ; אין בידינו סמכות או כלים מדעיים לקבוע עמדה ערכית בנוגע לחברה או לבוגר הרצויים , או לדרג ערכים מתחרים . הדיון בשאלות הערכיות צריך להתקיים בפורום ציבורי רחב יותר . לכן החלטנו לאסוף את ניירות העמדה ולתת להם פומבי בחוברת זו . * * * כאמור , אין תמימות דעים בין הכותבים . ביקשנו להביא את מגוון הדעות של מי שטרחו וכתבו אלינו וגם את המחלוקות ביניהם . סידרנו אותם לפי סדר א " ב של שמות המחברים כדי שלא לתת עדיפות לשום כותב או עמדה . עם הערכים שהכותבים מבקשים לקדם תמצאו ערכים אזרחיים ( כגון היות אזרח נאמן או ביקורתי ) , הומניסטיים ( כגון זכויות האדם ) , לאומיים ( כגון אהבת מולדת ) , קוגניטיביים ( כגון סקרנות ופתיחות אינטלקטואלית ) , סביבתיים ( כגון דאגה לסביבה ) , בין - אישיים ( כגון כבוד הדדי ) ואישיים ( כגון אוטונומיה ) . בקרב הכותבים יש שמדגישים את ההלימה בין הערכים השונים ואת הצורך לשלב ביניהם , ויש שעומדים על הסתירות והמתחים בין הערכים , על הצורך להכריע בעד קבוצת ערכים מסוימת ולהציבה בתור מטרה מרכזית של מערכת החינוך , או לחנך לדבר הזה עצמו _ ליכולת לחיות בין מתחים וסתירות ולנווט ביניהם . כותבים רבים גורסים כי המערכת מדגישה יתר על המידה את נושא ההישגים הלימודיים , וכי הדבר בא על חשבון החינוך הערכי .
|
|