3.6 טיפוח המיוחד לאוכלוסיות השונות בישראל והבניית המשותף להן

עמוד:80

כבוד האדם , תרבות וזהות יהודית וערבית . על רקע המחלוקות והמתח הבין - מגזרי סבורים עורכי הפרויקט כי ניתן לראות בהישגיו עדות לאפשרות לגבש וליישם ליבה חינוכית משותפת בישראל . שיטות העבודה המרכזיות של הפרויקט היו : 1 ) תהליך הצומח מלמטה : מתחיל מעמדות ותפיסות המתקיימות בפועל בשטח , ממשיך בניסוח ראשוני של ליבה משותפת והעברתה לדיונים ברמת בית הספר , עובר לאימוץ בפועל ברמת השטח על ידי בתי ספר רבים ומסתיים באימוץ ליבה ברמה ממלכתית . 2 ) גילוי וחשיפה של המרכיבים המשותפים 3 ) אוטונומיה לכל צוות בעבודתו ( אבישי ורוטנברג , . ( 2012 בפרויקט שהוביל מכון ון ליר לבדיקת אפשרות לגבש מודל של ליבה משותפת למערכת החינוך בארץ זוהו ערכים משותפים לכלל המגזרים – שוויון , כבוד האדם , תרבות והזדהות לאומית – יהודית או ערבית . יש בארץ בתי ספר לא מעטים ( רובם מוגדרים עדיין ניסוייים ) שבהם לומדים יחד תלמידים מקבוצות שונות ( דתיים - חילוניים ; יהודים - ערבים ) . בתי ספר אלו מצליחים לקיים דיאלוג מפרה , לחנך לערכים פלורליסטיים ולגבש מכנה משותף לכולם . בעולם יש תנודות בין שתי גישות לאוטונומיה בית - ספרית : גישה ריכוזית הגורסת תכנית ממלכתית אחידה שמאפשרת פיקוח על לימוד משותף לכל התלמידים , וגישה ביזורית המאפשרת מרחב החלטה ואוטונומיה רבה לבתי הספר כנציגים של מגזר או אידאולוגיה . בנוסף למחקרים ולניסויים שהוזכרו חשוב לציין את קיומם של בתי ספר ניסוייים שמטרה מוצהרת שלהם היא חינוך לפלורליזם . דוגמה למוסד ניסויי כזה היא בית הספר של כפר אדומים . בית הספר ממוקם ביישוב מעורב ( דתיים וחילוניים ) , נמצא בפיקוח משרד החינוך ומוכר על ידו כבית ספר ממלכתי דתי שבו מתחנכים חילונים ודתיים יחד ( ״כלל ישראל״ ) . לפי המודל של כפר אדומים התלמיד לא צריך להצהיר בשום שלב לאיזו משתי הקבוצות הוא משתייך . בית הספר מציע תכנית לימודים מודולרית , שמתוכה יכול התלמיד להרכיב תכנית לימודים ייחודית המתאימה לו . לכל כיתה יש מחנך שומר מצוות , אף כי התלמידים באים כאמור גם מהאוכלוסייה החילונית ( אתר בית הספר כפר אדומים ) . דוגמה לבית ספר ניסויי נוסף היא בית הספר ״קשת״ במזכרת בתיה . בית הספר כולל מורים דתיים וחילוניים . עם קבלתו למוסד התלמיד מצהיר לאיזה משני הזרמים הוא משתייך . מרבית השיעורים מועברים בקבוצות מעורבות , אך חלקם במסלולים נפרדים ( למשל תפילות אצל הדתיים ומפגשי בוקר אצל החילונים ) . עם זאת מתאפשר לתלמידים להתארח מדי פעם בעת המפגשים הנפרדים בקבוצה המקבילה , וזאת באישור ההורים . חגים , אירועים וטקסים מתוכננים באופן שיתאים לשתי האוכלוסיות ומשלב תכנים יהודיים מסורתיים וטקסטים מודרניים ( אתר בית ספר ״קשת״ במזכרת בתיה , עבודת מוסמך מאת מ . ברמן באתר ״מירקם״ ) . דוגמה שונה הנוגעת לקשרי תלמידים ערבים ויהודים היא בית הספר ביישוב ״נווה שלום״ . בית ספר זה שוכן ביישוב יהודי - ערבי בן חמישים משפחות באזור לטרון . חבריו , פלסטינים ויהודים , כולם אזרחי מדינת ישראל , בחרו להקים קהילה משותפת ולחיות בה במטרה להגיע למציאות אחרת , שוויונית , שבה יתאפשר לכל צד לבטא את זהותו המלאה . ״דרך פעילות חינוכית , קיום דיאלוג מתמיד , מפגשים ותכניות הכשרה , נווה שלום מנסה לקדם את ההבנה ואת השלום בין שני העמים״ . היישוב קיים זה שלושה עשורים , ועמיה ליבליך , שקיימה ופרסמה סדרת ראיונות עם תושביו ( , ( 2012 רואה בעצם קיומו הוכחה להיתכנותם של חיי שכנות , חינוך משותף לילדים ואורח חיים שוויוני , למרות חוסר הסכמה ותהיות המלוות את היישוב עד היום .

יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר