|
|
עמוד:41
מתחים על רקע תפיסות שונות של היהדות : החברה היהודית בישראל אינה חברה המתחלקת בין חילונים לדתיים אורתודוקסיים ולדתיים לאומיים , אלא חברה המורכבת מרצף של זהויות ורצף של התייחסויות כלפי היצירה התרבותית והרוחנית של העם היהודי . במאבק התרבותי לעיצוב פני החברה הישראלית המתקיים בדורנו אפשר לזהות כמה קבוצות נוספות בעלות אפיונים מובחנים : 1 ) ציבור פוסט - אורתודוקסי בעל יחס ביקורתי לממסד האורתודוקסי 2 ) ציבור דתי ליברלי המורכב לרוב ממשפחות רפורמיות וקונסרבטיביות 3 ) ציבור דתי ספרדי המכבד את המסורת היהודית אך לא נצמד באדיקות לאורח החיים שמחייבת ההלכה היהודית 4 ) קבוצה המבקשת אפיק התחברות למסורת היהודית , שלא באמצעות אפיק ממסדי ( שיקלי , נדלה ב - . ( Liebman , 1999 ; 10 . 1 . 13 לצד החברה החילונית על גווניה השונים חיים קבוצת הציונות הדתית וציבור החרדים . המגזר החרדי מתאפיין באמצעים כלכליים דלים , משפחות מרובות ילדים ויכולת מצומצמת של הורים לסייע לילדיהם בלימודים . שיעורי העוני בחברה החרדית הם הגבוהים ביותר זה כמה עשורים ( קמחי , . ( 2010 החברה החרדית עוברת בשני העשורים האחרונים שינויים רבים כתוצאה מקשריה עם החברה הישראלית הכללית ( גרינבאום ופריד , . ( 2011 בשנות השישים תוארה מדינת ישראל כמדינה שוויונית ואילו כיום היא נחשבת לאחת המדינות הפחות שוויוניות בעולם המערבי . שיעורי העוני בחברה החרדית הם מהגבוהים ביותר שנמדדו בה זה כמה עשורים , וייתכן שיש ביניהם כאלה המתקשים לסייע לילדיהם בלימודים . לבידול המיעוט הערבי בישראל נלוו ביטויים רבים של אי - שוויון . _ הבידול על רקע לאום יהודים וערבים : הציונות הביאה להקמת מדינת ישראל וריכוז כמחצית מהעם בה . הערבים כמיעוט נמצאו מלכתחילה מחוץ לדיון בסדר היום היהודי - ציוני . התפיסה הלאומית - תרבותית של היהדות בישראל והסכסוכים האלימים בין העמים חיזקו את נטיית הבידול של הרוב היהודי והמיעוט הערבי זה מזה ( גביזון , . ( 2012 להגמוניה היהודית ולבידול המיעוט הערבי בישראל נלוו ביטויים רבים של אי - שוויון בין החברות ( ישי ורוטנברג , . ( 2012 מצבם הכלכלי של ערביי ישראל הוא אחד המרכיבים של אי - השוויון הזה : בשנים 2009 - 1998 חלה עלייה בשיעורי העוני בקרב ערבים ישראלים , וכיום הוא מהגבוהים ביותר בחברה הישראלית ( קמחי , . ( 2010 דוגמה לכך היא העובדה ששיעור העוני בקרב אזרחי ישראל הערבים גדל בין השנים 2000 ל - 2007 ב - % 29 בעוד שבקרב החרדים היהודים , קבוצה המאופיינת גם היא בשיעור גבוה של עוני , הגידול היה של % 9 בלבד ( סבירסקי , קונור - אטיאס וקולובוב , . ( 2008 למרות האמור חל שינוי במקורות הפרנסה של הערבים _ מחקלאות לעבודות בעיר . שינוי זה נבע מן ההידלדלות של מצאי הקרקעות החקלאיות עקב שימוש שנעשה בהן למטרות דיור ומהיעדר אזורי תעשייה ביישובים ערביים . השינוי האמור יצר מגע הדוק בין האוכלוסייה הערבית ליהודית ( שוקד , 1993 ) ותוצאותיו הן מגמה של מודרניזציה והרחבה של שכבת המשכילים במגזר הערבי ( גרינבאום ופריד , . ( 2011 כן ניתן להבחין בתהליך של אינדיווידואליזציה והפחתת תלותו של הפרט במסגרות החברתיות המסורתיות ובדפוסים התרבותיים המקובלים בכפר ( מרעי , ; 1986 סמוכה , . ( 1993 במקביל יש לציין כי התפתחות הדמוקרטיות בישראל , המאופיינת ביותר חופש מחאה , חופש ביטוי וחופש
|
|